אני לא יכולה לסבול את הבוס הזה. המבטים העקומים שהוא נועץ בי כשהוא נכנס למשרד, כאילו תוהה לעצמו מה אני עושה כל היום.
ידעתי מתמיד שאני זמנית בעבודה. אבל לא תיארתי לעצמי שיהיה כל כך קשה לשרוד את הכמה חודשים הקצרים הללו.
המנהלים הדורסניים והמזלזלים, שמסתכלים עליי כאילו איני שווה כמותם. מדוע? אני בנאדם לא פחות מהם. ואולי אפילו יותר.
אך היום הגיעו מים עד נפש. לא יכולתי להישאר פה עוד דקה. מה שהתחיל כשיחת תאום צפיות, מהר מאוד הפך להיות ריב שהכיל שלל כינויים לא מחמיאים במיוחד. לשני הכיוונים. זה היה הסימן שלי לעזוב. אבל כל מי שמכיר אותי יודע שאני לא בורחת עם הזנב בין הרגליים. רציתי להשאיר חותם במשרד, ולו הקטן ביותר. אבל שיזכרו אותי.
יצאתי מהמשרד בטריקת דלת, לאחר שהעפתי את כל הניירות על השולחן לעזאזל.
הייתי נחושה בדעתי. אני אזדיין היום במשרד. ואצעק ואגנח ואצא עם הנעליים בידיי ועם כפתורי חולצתי פרומים. על פניי יהיה מרוך החיוך הכי שחצני בעולם. לרוב האנשים במשרד הזה לא יזיק זיון קליל שישחרר אותם טיפה.
כל שנותר הוא למצוא את הקורבן ואת זירת הפשע.
כשהכעס והנקמה עדיין פועמים בדמי נכנסתי למשרד של אחד האנשים היחידים שהיה לי איתם קשר במשרד. סוגרת אחריי את הדלת, אני מסתכלת חזק לתוך עיניו. אש בוערת בתוכי. בעיקר מכעס, אך גם ניצוץ של תשוקה בוער בתוכי. מביא את כל גופי להתקשח ולשדיי להתרומם ולהימתח.
הוא הרים את ראשו מהמחשב, מביט בי במבט מבולבל. אני מסתכלת עליו דרך עיניים כבדות מתשוקה. כשהדמיון שלי מעלה הילוך, השיניים שלי נושכות את השפה התחתונה, בזמן שהכוס שלי מתכווץ ומשחרר. אני רוצה אותו כאן ועכשיו.
עם אצבע מתוחה על השולחן שלו, התחלתי ללכת לכיוונו, מקיפה את השולחן. מבטו נע בין האצבע המלטפת שלי לבין עיניי. נעמדתי מולו. הוא סובב את כיסאו לכיווני. בירכיו פונות לכיווני. התקרבתי אליו עוד חצי צעד עד שכבר נגענו אחד בשניה.
"אני רוצה שתזיין אותי הכי חזק שאתה יכול. פה. במשרד שלך. על הכיסא, על השולחן, נגד החלון. לא איכפת לי. רק תעשה את זה. עכשיו!"
רגליו נצמדו אחת לשניה, מנסה להסתיר את מה שהמילים שלי עשו לו.
בשיגעון גדלות אני מטפסת מעליו ומתיישבת על בירכיו. בהתחלה הוא המום, אך אז הזין שלו מחזיר אותו חזרה למציאות. הוא תופסת את ראשי בין שתי ידיו ומושך אותי אליו בנשיקה מלאת לשון ושפתיים. נשיקה רטובה שלרגע מרגיעה את הכעס שבי.
אני מנשקת אותו חזרה באותו להט. אני רוצה את זה כל כך. חשבתי על הרגע הזה לא פעם כשהייתי בפרטיות ביתי . ומקלחתי.
הלשון שלי טועמת אותו. מלקקת אותו מבפנים. חוקרת ומחפשת. הוא גונח מחוסר ציפיה למה שקרה הרגע ומעונג. הידיים שלו מתחילות לרקד לאורך הגוף שלי. מתחילות מהכתפיים למותניים ומסתיימות בישבן שלי. מטיילות עם האצבע לאורך החריץ שלי על גבי המכנסיים.
השפתיים שלי מתנתקות משלו כדי להוציא גניחה ארוכה ומשחררת. הוא הפתיע אותי בעצמו. הידיים שלי לופתות חזק בשערו ומושכות. מורידה את הראש שלו אחורה. תופסת יותר גובה ושליטה.
"אני רוצה את הזין שלך בתוכך. רציתי את זה מהיום שהגעת למשרד הזה. עם הפרצוף התמים הזה שלך. אבל זה לא עבד עליי לרגע. תמיד ידעתי שמסתתרת שם איזו חולת מין. כמו שאת."
המילים שלו עוצרות אותי מכל מה שתכננתי לעשות. אני קמה מיד, עיניי נעוצות חזק בעיניו. אני מתנשמת ומתנשפת. הלב שלי דופק במהירות. אני פותחת את הכפתור של מכנסיי ומושכת ברוכסן. מעיפה את הנעליים שלי בבעיטה קלה וממשיכה להוריד את המכנסיים. הוא מסתכל עליי, בוחן אותי. העיניים שלו בוערות חורים בתוך הכוס שלי.
אני יורדת על ברכיי בין רגליו. אני מתחילה לפרום את מכנסיים ומסמנת לו להתרומם מעט כדי שאוכל להוריד אותם ביחד עם תחתוניו. הזין שלו עומד חזק מולי. גדול ורחב. אדום מרוב ציפיה. אני פותחת את הפה שלי ומקבלת אותו חזק וחלק לתוכי. רוצה לגרום לו להיות אפילו יותר חרמן. לגרום לו להרגיש אפילו יותר בר מזל ממה שהוא כבר. הפה שלי עולה ויורד לכל האורך שלו. מדי פעם אני מפסיקה כדי ללקק ולמצוץ את הביצים שלו שבהתחלה היו רכות ולאט נמתחו והתקשחו. הביצים שלו מדהימות, ומתאימות בדיוק לפה שלי. הפה שלי מקבל אותן בשקיקה ובתאווה, מלא ברוק. הרגליים שלו מתחילות לרעוד תחת המגע שלי והוא מרחיק אותי בדחיפה קטנה בכתפיים. אני מסתכלת עליו, מחכה למוצא פיו. לרצונו.
"אני רוצה אותך עליי עכשיו! אני רוצה להרגיש את הכוס החם שלך עולה ויורד על הזין שלי". בקשתו היא כמו מוזיקה לתשוקתי. אני מוציאה מהארנק שלי קונדום, שתמיד נמצא שם למקרי חירום ומלבישה עליו. אני מורידה את תחתוניי ואלו נופלים ממני. אני מתיישבת עליו מחדש ומעמיקה אותו לאט לתוכי.
לוקח לי רגע להתרגל לגודל שלו בתוכי, אך לאחר כמה שניות הכוס שלי כבר בלע אותו בשלמותו. רוצה להרגיש אותו מלמעלה עד למטה. אני מושכת את הגוף שלי, מישרת את הגב, ומתחילה לעלות. נעזרת בידיי על כתפיו לאיזון . התחת שלי מוסיף תנועות מעגליות. אחיזתו על מותניי חזקה. חזקה מדי. לוחצת ויוצרת עיגולים אדומים על עורי. אני גונחת וזורקת את ראשי לאחור.
"נראה שאת לא מצליחה לשלוט בעצמך. אני אקח את העניינים מכאן". הוא מרים אותי בעזרת ידיו ומוציא אותו מתוכי. אני נעמדת מולו. כולי שלו עכשיו. נתונה לחסדיו.
"אני רוצה אותך על השולחן. תעלי עם הברכיים ותפסקי אותן רחב בשבילי". הוא עוזר לי לעלות. אני עם הפנים לקיר. גבי אליו. בירכי נעוצות בציפיה על השולחן. כאב מתחיל לעקצץ בהן, אבל אני כל כך רוצה להרגיש אותו ככה. לראות איך הוא כשהוא מחזיק במושכות.
הוא תופס את שני פלחי התחת שלי לשיווי משקל, ומשתמש בהם כדי להרים אותו מעט. לקבל גישה קלה יותר לכוס הפועם והחם שלי. הוא ממלמל מילים שאני לא יכולה להבין ובבת אחת נכנס לתוכי בלי אזהרה מוקדמת. הידיים שלי מודבקות, שטוחות על השולחן, מייצבות אותי. אני מרגישה את הזין שלו נכנס עד הביצים לתוכי, מלטפות אותי.
הקצב שלו נהיה מהר יותר ויותר. הקצב שלו איטי ואכזרי ואני אוהבת כל שניה. מרגישה כל סנטימטר שנכנס לתוכי. הוא מכניס לאט. מתעלל בי מבפנים עד שאני מתחננת בפניו להרגיש עוד טיפה, ואז מוציא מהר, כדי להמשיך את העינוי.
הוא מגביר את הקצב. השדיים שלי קופצים ויוצרים גלים בתוך החולצה שלי, והחיכוך של הכוס הרטוב שלי עם הזין שלו יוצר רעשים של מים גועשים. ההרגשה שלו בתוכי מתחילה להיות קשה מנשוא. קשה לי להחזיק את עצמי ככה. ההרגשה יותר מדי עוצמתית.
"תגמור בתוכי חזק. עכשיו. אני רוצה להרגיש אותך גומר". הוא גונח גניחה גברית, ממעקי הגרון שלו. פעימות הזין שלו מורגשות חזק בתוך הכוס המלא שלי. מסמנות לי שהוא קרוב. הוא מקיף את הבטן שלי עם היד שלו, מצמיד אותי אליו. האגן שלו מרוח על גבי אחוריי החמים. הוא נאנח ומשכיב את ראשו על גבי כשאחרונת ההטחות שלו מעיפה אותי קדימה ומודיעה לי שהוא גמר.
אנחנו מתלבשים ואני מכוונת לכיוון הדלת.
"אני לא יכול לחכות לראות אותך מחר" הוא אומר.
"בטח" אני מחייכת אליו, כשרק אני יודעת שמחר אני כבר לא אהיה שם.