הוא יושב בודד. מסביבו מחילי הומואים מרימים, כמו שלא הרימו בחייהם. רובם מן הסתם שתויים, בתלבושת אחידה של גופייה צמודה וגינס מהודק, כמו שאני אוהב. גוף חטוב מבצבץ מתחת ולאט משאיר הרבה מקום לדמיון. כולםפ חתיכים במסיבות האלה. אני מתרמר על חיי העלובים.

עיניי עדיין נעוצות בבחור הוא שיושב לבדו בצד.

הוא נראה די מדוכא, אני לא מצליח לנחש למה. יש לו שיער שטני פרוע, בתוספת בלורית מקסימה. עיניו חומות וגדולות. הן מהפנטות אותי ממש. תווי פניו עדינות ויש לו אף קטן וחמוד כזה שמבצבץ באמצע הפנים. טיפות נמשים מעטרות את לחיו. הוא לבוש כמו הבחורים פה, בגופיה שדי הולמת אותו ובג'ינס זרוק, כמו שאני אוהב. זהו, הוא די מושלם בשבילי בסה"כ.

אני ממשיך לרקוד , המחשבות בראשי מתרוצצות רק סביבו. אני זורק לו מבטים אבל הוא בכלל לא בכיוון להסתכל לעברי. אני נמצא בדילמה רצינית, לגשת או לא? שווה לנסות בכלל? הוא לא ישים עליי גם ככה. אז מה? תגש, מה הסיכוי שתראה אותו בעתיד?

אחרי חצי שעה של התלבטויות עם אור(החבר שבאתי איתו), ותוך כדי ריקוד סוער לצלילי גאגא, אני מחליט לפנות אליו. כנראה שזה השפעת האלכוהול על מוחי.

אני מסתכל לעברו, ומתחיל לצעוד לכיוונו.הוא עדיין יושב לבדו בפינה, כאילו הוא בעונש. הוא עדיין יפה. הגרון שלי די יבש והראש מסתחרר, אבל אני ממשיך בדרכי אליו.

הגעתי. לבי פועם בחוזקה כאילו מכוונים אקדח לראשי. אני פונה לאוזנו השמאלית ואומר:" היי, ראיתי שאתה לבד. אםשר לשבת לידך?" ואו זה הכי גרוע שלי! "הלך עליי" אני אומר לעצמי בלב. הוא מרים אליי את מבטו בחיוך כובש ואומר:"כן בטח,שב. אני איתי".

אני דופק לו חיוך יותר גדול ומתיישב לידו. אנחנו מתחילים לדבר והשיחה די זורמת. הוא כזה מקסים אני חוזר ואומר לעצמי בפעם המאה בערך.

איתי טבעוני כמוני, הוא אוהב רוק ישן וטוב וגם פופ, והוא לא סחי בכלל. מושלם בקיצור. הוןא נפרד לא מזמן מחבר שלו אחרי שהיו ביחד שמונה חודשים והוא די אהב אותו. השיחה די זורמת ואני נהנה לדבר איתו. בנאדם אינטליגנט יושב מולי.

אנחנו מחליפים טלפונים, ונפרדים נבשיקה על הלחי. אני כל כך מאושר. גאה בעצמי שהיה לי את האומץ לדבר איתו בכלל.

אז איתי ואני יצאנו לדיט ראשון, והיה מצוין. אחריו התווסף עוד דייט, ואחריו עוד כמה. אנחנו יוצאים קבוע עכשיו. ההורים שלי הכירו אותו ואני פגשתי את הוריו. הם די אוהבים אותי אני חושב.

אנחנו כל כך מאושרים ביחד. החושים עוברים ואנחנו עדיין ביחד, אוהבים. השתחררתי מהצבא ואיתי קנה לנו כרטיסי טיסה לתאילנד.

זו התקופה היפה בחיי. בחיים לא הייתי כה מאושר. מי היה מאמין שאמצא אהבה בכלל.

"היי! עדן? על מה נתקעת? תרימיי יא כבדה אחת!" אור מאיר אותי מהחלומות בהקיץ שלי. "כל האוחצ'ות גונבות לנו את ההצגה כאן, מה נסגר איתך? זה הבחור החתיכי שאתה מסתכל עליו?"

זה קורה לי לפעמים. אני נכנס לחלומות משלי. כנראה שהאלכוהול לא עושה לי טוב. אני הולך לאזור איפה שאמור להיות הבחור ההוא. אני מסתכל עליו. זה בחיים לא יקרה. אני די חובט בעצמי.

אני לא ניגש אליו, והוא נעלם.