ושוב אני לבד, מחבק את הכרית חזק חזק וחולם סיוטים.

מתעורר בבהלה עם דמעות בעיניים, ומנסה להירגע. הכל רק חלום, או שלא?

לבד, שגרה, צבא, עוד פעם סופ"ש ושוב פעם נגמר. שבוע נשרף וחדש מתחיל לו עם פתיל ארוך יותר.

אתמול יצאתי עם חבר שמצא לעצמו צרפתי חמוד ביותר. שגרם לי לחשוב שוב על עצם היותי לבד. מה יש בי שלא מושך גברים. שואל את עצמי כל הזמן את אותה שאלה. מפנטז על מקסיקו.

בלילה חלמתי סרט אימה שהקפיץ אותי מהמיטה וגרם לי להזיל דמעה. אני דפוק.

בינתיים עוד סופ"ש כמעט ועובר לו, ריגושים רומנטיים כנראה שלא אמצא, ונראה שלעולם לא.

בזמן שלא כתבתי כאן הספקתי למחוק את הפייסבוק, זה הדבר הכי גאוני והיפסטרי שעשיתי בו זמנית.

http://youtu.be/AzB_Up0hlMw