 כינוי:
BrightDarkness בת: 34
RSS: לקטעים
לתגובות
הבלוג חבר בטבעות: | 11/2015
סטיילינג - עולם של אשליות
קורס הסטיילינג בירין שחף החל בחודש אוגוסט. חרף החום הנורא, בכיתה תמיד היה קר. אל הכיתה הגיעו נשים בכל הגילאים, מצעירות ועד למבוגרות. כל אחת מגיעה מרקע שונה, ולכל אחת יש את הסיבה שלה לבחירה בקורס סטיילינג, כשהמשותף ביניהן הוא האהבה לאופנה.
מה זה בעצם סטיילינג?
STYLING - סגנון. מתייחס לאיך שהדברים נראים, מעוצבים.
סטיילינג מאפשר יצירה של מראה אינדיבידואלי ומעניין, תוך שילוב נכון של פריטים.
באמצעות סטיילינג ניתן ליצור לעצמך דמות ייחודית, המביעה את הפנימיות, המחשבות, והאמונות שלך.
זאת הדרך שלך להראות לעולם מי אתה מבלי להשתמש במילים, אלא רק בפריטים ויזואלים.
המחצית הראשונה של הקורס עסקה בהבנת החוקים של עולם הסטיילינג, ובסטיילינג אישי. מבין הנושאים שנלמדו: תיאורית הצבעים, התאמת בגדים למבני הגוף השונים, הלבשה תחתונה נכונה, סטיילינג אישי, סטיילינג לגבר, התאמת אקססוריז ועוד.
אמנות האשליה
למה אנשים בכלל צריכים סטיילינג?
לדעת להתלבש נכון בצורה שתחמיא למבנה הגוף שלך, יכולה להביא להעלאת הבטחון העצמי ודימוי הגוף. היא יכולה להיות החוט המגשר בינך לבין הגוף שלך, ולהעצים את האהבה העצמית שלך. וזה, לדעתי, הדבר הכי חשוב שניתן לעשיג באמצעות סטיילינג נכון.
איך זה עובד?
אני יוצרת אשליות שעוזרות לאנשים להרגיש טוב עם עצמם. אני מצניעה את האיזורים שהבחורה פחות אוהבת בגוף שלה, ומבליטה את האיזורים היפים בה. אני מטשטשת קווים, ומדגישה קווים אחרים. אני יוצרת איזון בין פלג הגוף העליון לתחתון. וכל זה בלי דיאטה, בלי כושר או ניתוחים - אלא רק באמצעות בגדים ואקססוריז.
ברגע שניסיתי את זה על עצמי, הבטחון העצמי שלי עלה. המראה סובב ראשים לעברי וקבלתי המון תשומת לב מאנשים. לא שאני זקוקה לתשומת הלב הזאת. מאז ומתמיד הייתי אדם שאנשים זוכרים, אבל הסטיילינג רק העצים את החוויה, לטוב ולרע.
לטוב - לראשונה בחיי כשחיפשתי עבודה, התקבלתי לשלושה עבודות מתוך 3 ראיונות עבודה למקומות שונים. סוף סוף הרגשתי שהצלחתי להעביר לאנשים את המסר, להראות להם שאני אדם איכותי.
לרע - גברים. ואנשים שפונים אליי למתן עזרה, בשאלות לגבי קווי אוטובוסים וכד'
וכל זה, למרות שלא הייתה חפיפה בין הבגדים שלי, לסטייל שלי ולמה שאני מרגישה בפנים.
המחצית הסתיימה בצילומי מהפך.
אמא, לפני ואחרי המהפך.
צילום: אבי משולם
יום קניות עם אמא שנערך מספר שעות, והיה מעייף במיוחד בשבילי. אינני זוכרת באיזה חנות נרכשו הבגדים, לצערי, אך זה היה בקניון עזריאלי.
החוויה של אמא לעומת זאת, הייתה שונה בתכלית. היא אמרה שהיא מדדה בגדים שבחיים היא לא הייתה חושבת למדוד. וכשהיא ממש לא מזמן התחילה לסגל לעצמה דמות מסוימת עם מבחר שמלות (ילדותיות למראה) שהיא קנתה ברשת FOX,
פתאום שיניתי לה את כל צורת החשיבה לגבי בגדים.
ואני בהחלט ראיתי את השינוי בתמונה שהיא הראתה לי, בה היא הרכיבה מראה מעניין בעצמה.
לצילומי המהפך רציתי לתת לה מראה יומיומי שיוכל לשרת אותה גם בהרצאות שהיא מעבירה.
החגורה יוצרת קו משלים לפס השחור של צווארון החולצה. התיק הבורדו משלים את הגוון האפרפר - ירקרק של המכנסיים ונותן גיוון ועניין.
הפרט היחיד שהוא לכאורה לא במקום הן הסנדלים, למרות שהן כן משתלבות במראה, נעליים אחרות היו יכולות לשפר את ההופעה. אבל אמא שלי לא הולכת עם עקבים כלל, גם לא עם עקב נמוך. רק עם נעליים שטוחות ונוחות.
על כן הייתי חייבת לשלב את הסנדלים שלה במראה.
צילומים בנושא שחור לבן
המחצית השנייה של הקורס עוסקת בסטיילינג להפקות. עד כה קיבלנו בעיקר כלים לבניית קונספט, השראה, ואיך ליצור מראה שיבטא את הנושא שבחרנו. דיברנו גם על סטיילינג לא קונבנציונלי העושה שימוש בחומרים לא שגרתיים ליצירת בגדים ואקססוריז להפקות, איך לשלב הדפסים, וידע כללי על איך הדברים עובדים שם למעלה בעולם האופנה.
מכאן והלאה נשארו עוד חמישה שיעורים, העוסקים בסטיילינג לכתבות אופנה, שיווק, אינטרנט ובלוגים, יום צילומים נוסף שהוא גם כנראה אמור להיות פרויקט הגמר.
יום הצילומים השני היה בנושא שחור לבן, והתבצע עם דוגמניות מקצועיות.
שחור לבן זה נושא שאני מאוד מתחברת אליו, ואל הניגודיות שבו. וכאן הרגשתי שיש לי את האפשרות להביע את עצמי ולעשות משהו מעניין. ולאור העובדה שמדובר בדוגמנית שנחשבת למושלמת כך שאין לי צורך "לתקן" אותה, על אחת כמה וכמה שאפשר להתפרע.
יצאנו בן זוגי ואני עם מזוודה מלאה במיטב המלבושים האהובים עליי, אל בית הספר ירין שחף. לחץ והתרגשות גרמו לי להיות חסרת מנוחה.
החדר ההלבשה הלבשנו את הדוגמנית המתוקה - סופיה. אני עסקתי בעיצוב השמלה על הגוף שלה, כשהוא סגר עליה את המחוך. המורה נכנסה ולא אהבה כלל את מה שראו עינייה.
מפיה יצאו משפטים כמו "לא, זה לא נראה טוב". "היא נראית חסרת פרופורציה". "זאת הפקת אופנה, לא תיאטרון". באותו הרגע הבטחון העצמי שלי צנח לרצפה. זאת התחושה הזאת שלא רק מבקרים את מה שעשית, אלא מבקרים גם אותך ואת הנפש שלך.
המצחיק הוא, שכל הבנות שאיתי בקורס אהבו את זה, גם הרכזת של הקורס, והפקידות של הבית ספר, הצלם, והסטייליסטית שהתחלתי לעבוד איתה לא מזמן בתור אסיסטנטית.
כולם, חוץ מאותה מורה. כנראה עניין של טעם. או משהו שהיא ראתה שלא היה טוב בעינייה.
בשיעור שהיה ביום רביעי האחרון, אחת הבנות הכריחה אותי לקבל ביקורת מהמורה שמעביר לנו את החומר בנושא סטיילינג להפקות.
חששתי בתחילה. אבל היא ממש דחפה אותי לזה כך שלא ממש הייתה לי ברירה. היא מאוד אהבה את מה שעשיתי.
המורה נתן ביקורת יותר בוגרת ואובייקטיבית.
הוא אהב את השמלה והקפלים שלה, והציע לשפר את הדברים הבאים:
גם מחוך וגם כובע נונתים אלה אביזרים שפונים יותר לכיוון תיאטרלי. הוא המליץ לוותר על הכובע. גם על המגבעת וגם על הכובע הקטן.
האקססורי של היד היה נחמד בעיניו ולא גרע מן המראה, אך הראה לי אלטרנטיבה נוספת: להוסיף חגורת בטן לבנה ברוחב של היד, כדי לשנות את הקצב של הבד.
דבר נוסף ואחרון, היו הנעליים. הוא אמר שהנעליים שבחרתי לא מצטלמות טוב בכל הזוויות וצריך לדעת איך לצלם אותן כדי שיראו טוב.
צילום: אבי משולם
איפור: גלי גרינפלד דרייר
עיצוב שיער: תמר אהרון
דוגמנית: סופיה מ - SAY TALENT
סטיילינג: BrightDarkness
מחוך: NOX
שמלה: בד מנחלת בנימין
נעליים: נעלי אדל
מגבעת: קיבלתי מידיד
כובע קטן: Poison Industries
פטיקואט: Hell Bunny
אקססורי בצורת יד: הכנה עצמית
מאחורי הקלעים
קצת על העשייה של ההפקה. הקונספט שבחרתי היה NIGHTMARE BEFORE CHRISTMAS שלא בא לידי ביטוי בצילומים עצמם, עקב חשש שזה ילך לכיוון תיאטרלי.
ברעיון המקורי רציתי להשתמש באביזר נוסף שהכנתי, שהוא בעצם מתנה, שמתוכה יוצאת יד.
שבוע לפני קניתי בד בנלחת בנימין בכוונה לתפור משהו לדוגמנית.
אך נשביתי בקסמיו של הבד והיה לי חבל לבזבז אותו על בגד שלא אוכל ללבוש, ועל כך החלטתי לכרוך אותו סביבה.
מאוד נהניתי מהמשחק עם הבד ועם אפשרויות העיצוב הרבות שלו. במיוחד נהניתי מהחשבה שגם אם אנסה לחזור על אותו עיצוב בהפקה, זה לעולם לא יראה אותו הדבר.
| |
|
בכל הבלוגים
שם בלוג/בלוגר
