כשהפסקתי להתחבא, הבנתי שאני לגיטימי.

והאמת שאתם לא הייתם מחבבים אותי בכלל כשאני כועס וכל הקיום שלי טבוע בכאוס.

בשאר הימים אולי כן.

או לא.

אין לדעת.

וכשאני מובך

את זה למשל

הוא הכי אוהב.

אני מסמיק המון,

יודעים?

הוא כל כך אוהב את זה.

זה ממש מצחיק בעצם.

ואני מרגיש סיפוק כשטוב לו.

"אם תפנה אליי בלשון זכר במיטה ואראה את הגוף שלי, אבכה."

"ואם לא תראה?"
אנדרנלין.