אני יושב באשדוד וחושב על כל האנשים שחשובים לי ומחזיק מצית ומכבה ומדליק שוב ושוב

ואני ממש קרוב ללהבה ובוחן אותה לפרטיה

והיא יפה כל כך,

ההצתה יפה כל כך.

אני אוהב את החום הזה שכמעט שורף לי את האגודל.

כה אוהב.

אני אוהב שחם,

אני אוהב לשבת בחוף הים, להדליק מדורה ולחשוב.

אני אוהב כשגוף של אדם יקר נצמד אליי מאחורה

ומחבק.

אני קטן ועדין והם פחות,

הם חזקים, האנשים האלה.

הם מגנים עליי.

ואז, אם זה בסדר,

אני מסתובב ומנשק את צווארם.

ומרגיש את השרירים שלהם נמתחים כדי להגן.

אני אוהב חום.