כשנולדתי, השיער שלי היה מה שקולין מקאלוג כינתה כ"שיער טיציאני".

הוא זהר באדום בוהק, עמוק ואמיתי שכזה.

אמא שלי טוענת שנולדתי חילונית, ואני טוענת שנולדתי בת 40. כל אחד טוען משהו.

כמעט הכל נעצר, ומנגד ממשיך להתקדם.

מנעולים נפתחים בי, וזה נפלא. מצאתי אדם שאני אוהבת, ושחשוב לי, וזו הפעם הראשונה זה זמן רב שראיתי במישהו בית ומקלט.

השיער שלי הפך חום, אבל רמזים לאור שמש עדיין נשזרים בו חוטים-חוטים, מפעם לפעם.

נולדתי ועודני חילונית בעולם דתי, אבל יש הקלה,

ובכל שאיפה ונשיפה אני מתמלאת בתכלית.