חזרתי היום מאיפשהו, ובדרך הבייתה עצר לי נהג מונית מבוגר ושאל "לאן את הולכת?" והציע לי טרמפ. בחינם. החושים התימניים שלי השתלטו והעייפות שלחה אותות לרגליים לכאוב פתאום עוד יותר, ככה שמצאתי את עצמי נכנסת למונית שלו. את ההמשך לא צפיתי..
זה התחיל מזה שהוא שאל מאיפה התכוונתי ללכת, וכשאמרתי לו מאיפה, די בתמימות, הוא אמר שהרגליים שלי יפות (אין קשר בכלל). המשיך בזה שהוא גרם לי לצחוק ממבוכה ואז החמיא לי שיש לי חיוך מתוק. משם לשאלה המתבקשת "יש לך חבר?", בת כמה, תיזהרי מכל הזאבים שם בחוץ. ולחלק היותר מטריד, הוא ניסה להבין מאיזה בית ספר אני לפי הסמל, בזה שהוא בהה בו איזה דקה שלמה.
להזכיר לכם איפה הסמל נמצא?.. (.)(.)
בהמשך הנסיעה בכלל התברר שהמונית לא שלו, אלא של הנכד שלו. ואולי כדאי לציין שהוא גירבץ קצת מדי פעם, התמהמה בדרך לבית שלי, והיה נדמה שהוא מנסה למשוך את הנסיעה להיות יותר ארוכה. בסוף הגענו אליי הבייתה
קפצתי די מהר מהאוטו איחלתי לו יום טוב ונכנסתי
עד עכשיו אני לא בטוחה אם היו לי נורות אדומות סתם כי אני בחורה ואנחנו מוטרדות מהכל , או שבאמת הייתי נתונה להטרדה מינית או לאפשרות להטרדה מינית. איך אני תמיד נופלת על הטיפוסים האלה איך
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Feel again