"you had a bad day..":
דפקו לי מתכונת עד 13:00 שבסוף התארכה עד 13:30
כמעט איחרתי למתכונת
הלך חרא במתכונת
חברות שחיכו לי התעצבנו עליי
יצא שנדחפתי טיפה לשתי חברות פחות טובות אחרות
חיכינו מלא זמן למונית שירות ובסוף מצאתי את עצמי יושבת על הרצפה שלה חח
היה חם כל כךךךך
היינו 3 שעות שם שזה כלום
"and I'm feeling good..":
חברה שלי פתאום הגיחה משום מקום עם האוטו ובזכותה הגעתי בזמן למתכונת
מצאתי עם מי ללכת למצעד למרות המתכונת
החלפתי חבורות שם כמה פעמים ובסוף מצאתי את עצמי עם אלו שחיכו לי והם סלחו לי וסוף טוב הכל טוב
כמו שנה שעברה, חתיך מחו"ל התחיל איתי ושאל אותי אם הוא יכול לנשק אותי. שנה שעברה זרמתי, השנה היה לי חם מדי 
מישהו חמוד במונית שירות הציע לי את המקום שלו וישב במקומי על הרצפה!
היינו 3 שעות אבל נהניתי :)
אבא של אחת החברות הציע להחזיר אותנו וככה מנענו את הבאסה של לחכות למונית לנצח
קניתי אוזניים צבעוניות פרוותיות!
ועכשיו קצת יותר רצינות כי חשוב לי לומר כמה דברים.
בתור אחות ללסבית.. אחותי יצאה מהארון מולי בגיל 11 בערך וישר קיבלתי אותה ככה, זה לא שינה בשבילי שום דבר, היא עדיין אחותי, היא עדיין בן אדם מדהים, היא פשוט נמשכת לבנות. זהו.
קצת נמאס לי לראות שנאה לאנשים עם נטייה מינית שקצת שונה ממה שאתם רגילים. כל אדם הוא אדם כמוכם, והנטייה המינית שלו או הדרך שבה הוא בוחר להתלבש- למשל, אם זה גבר שמרגיש שהוא בחורה שכלואה בגוף של גבר ומחליט להתלבש בשמלות ולהתאפר, אז למה לא לפרגן?
היה לו מספיק קשה להגיע עם עצמו לכנות הזאת, להפנמה שלא טוב לו ושזה לא נכון בשבילו המצב הקודם, ולעבור את השינוי הזה.
אם תצעקו לו בשמות גנאי ברחוב, או תעקמו את האף כשתראו אותו, מה זה ייתן לכם?
הוא לא עשה לכם כלום
הוא חי את החיים שלו
והוא, בניגוד לרבים מכם, לא מפחד ללכת אחרי מה שהוא מאמין ולהיות גאה במי שהוא ובמה שהוא.
הוא לא איזה בובת תצוגה שצריך להתלהב ממנה כשאתם רואים אותה ברחוב ולרוץ להצטלם איתה ולתת לה תחושה שהיא משהו מוזר בין כל ההמון. כולנו בני אדם.
לא מזמן גיליתי שחברה שלי לסבית, דרך חברה אחרת. כלומר, היא לא יודעת שאני יודעת.
והיום, מצאתי את עצמי נוסעת איתה למצעד.. והתנהגתי כרגיל אבל בפנים חשבתי שעצוב לי שהיא לא יוצאת מולי, שהיא לא מרגישה מספיק בנוח.
אני חושבת שאם לא הייתה את כל הביקורת הזאת כלפי הקהילה הזאת, יציאה מהארון הייתה הרבה פחות מפחידה עבורה ממה שהיא עכשיו.
אני באמת רוצה להאמין שעם הזמן זה ישתנה, ושנתחיל לקבל את השונה
אבל קשה לי להאמין בזה.
יש אנשים שכל כך מקובעים במחשבה שלהם ולצערי קיימים יותר מדי כאלה
-מעביר את המסר מספיק טוב לא?-
-כנ"ל...-
הקטע רשום בלשון זכר אבל אני מדברת על שני המינים. :)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Feel again