Don’t feel no pain just smile back

זה מצחיק

כי פעם אהבתי סרטים רומנטיים כמו בחורה רגשנית

הייתי מחכה לסוף הטוב, בוכה לאורך הסרט עם הדמות בכל הרגעים העצובים

ובסוף הסרט בוכה מאושר כשהם ביחד

מסתובבת בבית אופטימית לגבי אהבה,

מאמינה בכל השיט הזה של אהבה

ועכשיו, עכשיו אני רואה את הסרטים האלה

בוכה עם הדמות לאורך הסרט

אבל כשמגיע הסוף הטוב אני כבר לא בוכה

(קצת שונאת סרטים רומנטיים פתאום)

ואולי, זה בעצם קצת עצוב..