אזזז.. אתמול טכנית סיימתי תיכון. [אם אני לא אתייחס לזה ששבוע הבא יש לי 2 בגרויות ומתכונת...]
אפילו שהשכבה שלי לא משהו בכלל, לא מגובשים בשיט, שלא חגגנו את זה כשכבה עם רובי מים ורונדו ומה לא, הייתי ממש מבואסת רוב הבוקר.
המחשבותהעקביות של "זהו, פעם אחרונה שאני נכנסת לכיתה הזאת" " פעם אחרונה שאני רואה אותם" גרמו לזה, וכנראה עדיין לא הפנמתי וקיבלתי את זה שזה הסוף, זהו, מעכשיו אנחנו לא סתם תלמידים בתיכון, ילדים. מעכשיו אנחנו מתחילים את השלב של הצבא ואחריו "החיים האמיתיים", והאמת שזה מפחיד אותי טיפה, אני מקווה להצליח להחזיק דירה ולעבוד, ובאותו זמן לנצל כל רגע ולהינות :)
זאת אחת הסיבות שאני משקיעה כל כך בבית ספר (תעודת הצטיינות או יהה), כדי שאני אוכל לבחור כל קורס באוניברסיטה שארצה, שלא יגידו לי שהציונים שלי הם "לא מספיק" בשביל זה.
חוששת ומתרגשת לגמרי 
לגמרי #בניםשאנימתחרטתשפגשתי. מיותר לציין שלא באתי לשם :) באמת שהמינימום שבנאדם צריך לעשות כדי להשיג מישהי זה להתנהג כמו אחד כזה. אבל בכל זאת היה מצחיק
התעוררתי וקראתי כמה כתבות עד שהגעתי לכתבה הזאת. מי אוכל לבבות עם סכין ומזלג? שיאכל עם הידיים! מה זה החינוך הזה
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Feel again