Don’t feel no pain just smile back

יופי..

כרגיל, זה היה נראה טוב מדי להיות אמיתי

אני טיפשה שאני נותנת לעצמי לתת אמון כל פעם מחדש, שוכחת את הסיכון כשאני מגלה שאני לא מספיקה

לא יודעת כבר אם זה עניין של לא מספיק יפה, לא מספיק מצחיקה, לא מספיק רזה

לא מספיק זורמת

לא מספיק 

הרשימה ארוכה לי מדי 

ואולי אני סתם מגזימה

ואולי זה סתם וויכוח

אולי הוא בכלל לא מסנן אותי עכשיו..

התחושה הזאת שאי אפשר לסבול אותי לתקופה ממושכת

נמאס לי מהתחושה הזאת ונמאס לי לגלות שזאת לא רק תחושה כשאנשים יוצאים לי מהחיים מתוך בחירה

וכל פעם כשאני רואה איך עוד בן אדם לא מסוגל להכיל אותי, אני נזכרת בך, איך החיים מאירים לך פנים - שום דבר רעלא קורה לך, והכל אצלך כל כך מושלם - המשפחה, הזוגיות, החברים.. וחושבת לעצמי למה אצלי הכל תמיד חייב להיות מסובך וקשה, למה דברים אצלי לא יכולים ללכת חלק סעמק

אתה יכול לראות את הפוסט הזה, וכנראה זה החיסרון בזה שהכרנו פה. זה כבר לא יכול להיות המקום הנוח שלי לפרוק כל מה שעובר עליי כשזה מגיע אליך, אבל אין מצב שאני חוזרת ללהתמודד עם זה בעצמי לבד ולשמור בפנים