עזרתי היום להרבה אנשים והצלתי ילד קטן (סיפור ארוך)
כבר שכחתי כמה טוב זה עושה בלב לעזור ככה
אני מתקשה להבין אנשים לפעמים. אם אתה מעוניין להיפגש, אז לך על זה. אל תשנה את הדעה שלך אחרי חמש שניות ותסנן אותי ותגרום לי להרגיש כאילו אני מטומטמת.
באותה מידה, הכרתי מישהו היום ברכבת, החלפנו מספרים (בקטע ידידותי כי הייתה כימיה מטורפת) דיברנו צחקנו והמשכנו לדבר בפלאפון, וגם הוא פתאום הפסיק לענות.. למה? מה הקטע הזה שאנשים מרשים לעצמם להתנהג אליי ככה? לא מגיע לי היחס הזה
ואתה.. למה שתחליט לי מה התמונת פרופיל שלי? סבבה, אני בחזייה בה, אבל לא רואים! השיער מסתיר! אז מה הביג דיל למה לעשות מזה עניין,, חוץ מזה שאפילו שאתה הבן זוג שלי, יש לי את הזכות לשים אותה גם אם היא לא מוצאת חן בעיניך.
נזכרתי כמה אני לא אוהבת חגים.. וכמה טובה לי המכינה. כמה אני שלמה עם ללכת על בסיס סגור. זה- כבר לא הבית שלי.. אני לא יודעת מה זה בשבילי, אבל זה נהיה רק מקום לחזור אליו מהמכינה, לנוח ולהיות קצת עם ההורים. זה כבר לא המקום הנוח שאליו אני רוצה לברוח.. וחבל..
💤זזתי לישון כל החג..💤