Don’t feel no pain just smile back

הייתי רוצה שיהיה לי האומץ להיחשף פה. לא רק נפשית, אלא גם לשים פה תמונות שלי כמו ישראבלוגיות רבות שיצא לי לראות פה.

אבל במחשבה שנייה, זה קצת יאבד מהטעם לא? הרי כל הרעיון של ישרא מבחינתי זאת היכולת שלי לפרוק כל מה שעחבר לי בראש ובלב מבלי לפחד שישפטו אותי או יידעו מי אני. אבל מהרגע שהתחלתי להכיר מפה אנשים (כולל החבר הנוכחי) זה השתנה. אני כבר לא יכולה לכתוב פה ל"זרים"- אז אני מוצאת את עצמי תוהה למה, ואיך להמשיך מכאן.

נראה לי שאני אחזור לצלם. זה חסר לי, העיסוק הזה בתחביב כלשהו. במכינה אין לנו כמעט זמן לזה, כי כל הפסקה מנוצלת לצורך פרויקטים שצריך.לעבוד עליהם ואם התמזל מזלך ואין לך פרויקט או אחריות כלשהי, זאת לא שאלה בכלל - שנ"צ!

אני רוצה להביא גיטרה למכינה אבל אני מפחדת עליה מדי. דברים שם נגנבים, נעלמים,  נשברים.