Don’t feel no pain just smile back

אז אני יושבת לי פה באוטובוס צפוף ליד אדם זר שתופס יותר ממושב, נסיעה של 5 שעות בספונטניות לאילת שומעת לי מוזיקה רגועה באוזניות ובוהה בנוף המשתנה מהחלון.

חושבת מה רע לי בחיים בעצם? אז טעיתי. פגעתי, נפגעתי. אבל אני בסך הכל בנאדם. לפעמים אני שוכחת איזה מין מתנה זו לחיות בכלל! חווה עכשיו רגע כזה של פיקחות והערכה למה שיש לי בחיים. יש לי חברים, משפחה מדהימה, אני עוברת שנה הזויה ומעשירה ברמה מטורפת, רואה את עצמי מתבגרת ומשתנה, אכפת לי פתאום מכל מה שקורה מסביבי, בארץ, בעולם.

רק שיימשך הרגע הזה.

יש בי משהו שבור שמרגיש כל כך שלם.

תודה. תודה על הכל. על כל מה שזכיתי לו. 

:)