אני באמת אדם כל כך נורא שמגיע לי לסיים לבד? למצוא את עצמי נלחמת על קשרים להוריד כל אגו ולבקש סליחה גם כשאני לא צריכה.
איך זה הגיוני שאני תמיד מהצד שלי נלחמת בציפורניים על אנשים ועליי קל להם לוותר
טעות אחת ונגמר. טעות אחת ויש עליי איקס גדול וזהו, אני חרא מבחינתם וביי ביי לכל החיים
אם זה האקס המיתולוגי, או ה2 חברות ששונאות אותי על משו שעשיתי כשהייתי שיכורה
או בכללי כל החברות הקרובות שלי שהחליפו אותי פשוט ולא מתחילות שיחות בכלל..
או הידידים הטובים שעשו אותו הדבר בדיוק.
למה?
איך אני אמורה להאמין לאנשים שאומרים לי שאני מדהימה כשכל זה קורה?
אני רואה אנשים הרבה יותר מרוכזים בעצמם והרבה יותר רעים ממני שמוקפים באנשים.. איך זה הולך בעולם הזה? מה אני צריכה להיות כדי שיאהבו אותי? שיעריכו אותי ולא יוותרו?
הגשם שבחוץ,והגשם שבפנים..