נפגשתי איתו אתמול, רצינו להחליט אם כדאי לנסות להיות ביחד או לא בגלל המרחק והטיימינג, אני במכינה ואחרי זה מתגייסת - הוא משלים בגרויות..
אני הייתי בראש של לחיות את הרגע ולנסות לפחות, אבל הוא החליט שלא כי זה ייכאב מדי לשנינו קשר רחוק, להיפגש רק פעם בכמה שבועות ולחיות על שיחות טלפון. ניסיתי לשכנע אותו קצת, לגרום לו להבין שיש כאן משהו מיוחד, למרות שידעתי שהוא יודע את זה.. כבר הרבההזמן לא הכרתי מישהו ששנינו באמת.רוצים.אחד את השני ככה עד כדי כך וחושבים שהשני 'מושלם'.. הרגשתי שזה הפספוס הכי גדול בעולם.
כל הדרך חזרה הבייתה מתל אביב, כל הנסיעה, החזקנו ידיים חזק כי הבנו שכנראה מנתקים קשר.. כאב לי פיזית בלב.
השאלה שלי היא אליכם אנשי ישרא, מה אתם חושבים? סיטואציה של גבר ואישה שגרים בערך במרחק שעה נסיעה, כשהגבר משלים בגרויות והאישה במכינה ואז בצבא, ולשניהם יהיה קשה להיפגש בצורה נורמלית, אפילו לדבר בפלאפון כמו שצריך.
אני יודעת שאני צריכה ללמוד להרפות אבל יש כאן משהו שמרגיש לי כלכך מיוחד ונדיר שקורה כל כך מעט בחיים.
ואם אתם חושבים שלא כדאי, אז מה לגבי להמשיך לדבר ושלמור על קשר?
אני ממש אשמח לשמוע עוד דעות 
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Feel again