אבל לדוג' מה הסיכוי שאקס מכיתה ח', החבר הראשון שלי, ישלח לי עכשיו הודעה סתם ככה משום מקום?
אם הייתי צופה בחיים שלי מהצד, נראלי שהייתי פשוט צוחקת מלא
כל כך הזוי כל מה שקורה לי
הייתי אתמול ברוטשילד כל הלילה, בדיוק כמו שנה שעברה. לא מאכזב אף פעם :) היה פשוט הזוי ומצחיק וכיפי והייתי שיכורה בטירוף כל הלילה
בזמן האחרון במכינה אני באמת חושבת על דת, ועל האם אני מאמינה או לא.. (אין לי מושג איך קישרתי את זה למשפט הקודם, נראלי ששכרות לגמרי מייצגת לי חילוניות, לפחות אחד מההבטים של החילוניות). אני לא כל כך רוצה להגדיר את זה, להגדיר מה אני בדיוק או מה אני רוצה להיות
אבל אני יודעת שאם אני אעזוב לגמרי את העולם החילוני, אני אתחרט. אני כל כך אוהבת את כל החופשיות הזאת שיש לו להציע
גם אם לפעמים זה חיים בלי תכלית
בלי אמונה גדולה במשהו
ההנאות הקטנות האלה כל כך מעשירות. ומשיחות רבות שיצא לי לעשות עם חרדיות למשל במסגרת המכינה, הכל כל כך שגרתי אצלם. אין שום ידידים, אין אפילו חברות כמעט כי "מה היא צריכה את זה?" (צוטטתי אותה קצת). החיים שלה סביב עבודה ילדים ובישולים. אפילו לבית קולנוע היא בחיים לא הלכה.
אלה ממש לא החיים שאני שואפת אליהם
יש בי מין שלווה כזאת בשבוע האחרון. אין לי מושג למה, או איך זה קרה, אבל לא אכפת לי
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Feel again