Don’t feel no pain just smile back

מהרגע שפתחו קבוצת ווצאפ של פלחץ יולי 15 הבנתי כמה זה באמת קרוב

פאק 

אני מפחדת שיפילו אותי חח

היה לנו חמשוש בוגרים במכינה, זה שבאים שני מחזורים שהיו לפנינו, ישנים אצלנו ועוברים שיעורים איתנו. 

מפה לשם מצאתי את עצמי יושבת איתם על נרגילה ומדברת איתם כאילו אני מכירה אותם כבר שנים

כיף להכיר אנשים איכותיים

פרט שולי, אולי ישבתי עם מישהו מסויים שם עד 4 בלילה

יש תחושה של סוף. התחלנו להוריד את כל הדברים שעל הקירות במכינה, ומתחילים כבר להחזיר כמה שיותר דברים הבייתה.

אני עדיין מתקשה להאמין שהצלחתי לשרוד את כל השנה הזאת.