Don’t feel no pain just smile back

במקרה ניתקלתי בה בדרך חזרה לאוטו מהבנק. לא חשבתי שהרוורס הוא בשבילי.

מפה לשם, הלכנו בערב לשבת באיזה בר פה בעיר, הזמנו אדממה ונרגילה (שילוב מושלם), והצלחתי לעצור את עצמי ולא לשאוף או להזמין בירה.. אסור לי לעשות את זה עם המשככי כאבים וכמו טיפשה כבר פעמיים לא הקשבתי לזה ועשיתי מה שבראש שלי, והרגשתי פיזית כמו חרא לאיזה יומיים.

בערך 3 שעות ישבנו ופשוט דיברנו על הכל, על חויות מהשנה (היא שינשינית), על הצבא שבאופק.

ובין כל החוויות והפחדים, התגלו חוויות מאוד טראומתיות שעברנו. אם זה ע"י גברים, או דברים בתוך המשפחה.

בחיים לא חשבתי שזה יקרה לה.. 

דווקא לה.

אני לא יודעת, יש בה מין חוזק, לא בהכרח פיזי, שלא חשבתי שאדם יצליח לקחת ממנה, גם אם זה לזמן קצר.

כואב לי לחשוב מה היא עוברת

ויותר כואב לי שאני מרגישה שאין הרבה איך לעזור.