האם שמעתם את הצעקה שהייתה? לא? הצעקה הזו שהחרישה כל אוזן אנושית,
לא שמעתם? בטוח?
איך יכול להיות?
אולי בגלל שהצעקה הייתה בקול שבור? אולי בגלל שיצאה מגרון יבש וכואב?
לא, אני לא מתכוונת לצעקה של הילדה בת ה6 שצעקה מבכי לצד גופה הקר של אימה.
וגם לא לזו של הנער בן ה166 שצעק צעקות כאב אחרי עשרות מלקות בשוט שנעשו ע"י החייל.
אני מתכוונת לצעקה שלי.
אני לא מאשימה אתכם שלא שמעתם אותה, כי איך אפשר לשמוע דרך דלת פלדה עבה? הרי היא מיועדת לכך.
הדלת נטרקה בחוזקה ומיד לאחר מכן האור כבה.
היה שקט בתא למשך כמה שניות ואז צרחות איומות. כולם דרכו ודחפו את כולם, מנסים להגיע לדלת ולפתוח אותה לשווא.
מעלינו, בתקרה, נפתח פתח קטן שממנו נראתה מסכת גז שחורה מפחידה.
אבקה התפזרה עלינו מאותו פתח שרגע אחרי זה נסגר.
לאט לאט הרגשתי את גרוני נחנק, מונע כניסת אוויר. לא הצלחתי לנשום. הרגשתי שאני כאילו טובעת ושמים ממלאים את ריאותיי- אין לי אוויר! שמישהו יעזור לי!.
השיעול הפך יותר ויותר לכבד וללא מועיל.
לא עבר זמן רב והצרחות התמעטו וכך גם הדחיפות.
נפלתי ארצה, וכך גם מי שהיה סביבי.
במצמוצי עיניים אחרונים ראיתי שריטות על הקירות, אנשים מנסים לטפס על הדלת, לברוח.
אבל אין לאן לברוח.
צעקתי חזק ואף אחד לא בא לעזרתי.
צעקתי חזק והיחיד שענה לי
היה הקיר.
בתא הגזים.