אז הפעם זה יהיה שונה. למה? אין לי מושג. אני פשוט... אופטימית.
אז נכון שכל יומיים בערך אני מכריזה שאני בדיאטה ואומרת "לא!" תקיף לכל מי שמציע לי חטיף או ממתק ואולי גם מנסה כמה סרטוני כושר מהיוטיוב. כמה חבל רק שכל זה נמשך מקסימום יומיים עד שאני מתחילה לבלוס את כל מה שמסביבי -.-
אז הפעם אני לא יוצאת בהכרזות! לא כלפי אמא ולא כלפי חברות.
אני מנהלת יומן אכילה קטן ופשוט (טינספו שלקח לי מליון שנה למצוא ולהדפיס, טבלת קלוריות קטנה של 6 עמודים, וכדומה) אבל כן.. פשוט XD
אני אומנם חדשה בזה אבל ואו.. חייבת להודות שאני די טובה.
אז את יומן האכילה שלי אני מנהלת מחוץ לבלוג בגלל ש... טוב קודם כל אני לא רוצה שמישהו שמכיר אותי יכנס ויזהה אותי.
וחוץ מזה אני לא מוכנה לקחת סיכון של חוסר במחשב או אינטרנט. אני צריכה להיות מסוגלת לעדכן כל הזמן וזאת גם הסיבה שהעתקתי את טבלת הקלוריות ליומן, אומנם לא רשמתי את כל המאכלים שאני אוכלת כי את רובם פשוט שחכתי אבל זה לגמרי מספיק.
ולמרות שאני לא משתפת אתכם בדברים שאכלתי (טוב, דברים שאנשים אחרים יודעים שאכלתי) אני עדיין יכולה לשתף בקלוריות. יאי!(או שלא?)
אז... שנתחיל לספר? מההתחלה.
יום 1 - הלך לי די טוב. לא הייתי רעבה במיוחד והייתי עסוקה רוב היום בהתעסקות ביומן האהוב שלי שקניתי בערך לפני 5 שנים ועד עכשיו לא היה לי את האומץ "להרוס" אותו. התחלתי ללמוד על הערך הקלורי של בערך כל דבר שאני אוהבת והייתי די מזועזעת מכמה משמינים הדברים שאני כל כך אוהבת. טוב עכשיו אני בטוח לא מתקרבת אליהם יותר... לא שתיתי מספיק מים. אכלתי 593 קלוריות והופתעתי לטובה מעצמי במיוחד אחרי שאכלתי את רוב הג'אנק בעולם בחודש האחרון. והינה כשאני רוצה - אני יכולה! לקראת הערב כבר שחכתי שאני בדיאטה ויצא שעמדתי בדיוק ליד קיוסק. כל כך רציתי איזה ביצת קינדר או חטיף קינדר אחד. או 2. או 6. כן, תכננתי לקנות 6. ומה עצר אותי? לא, לא כוח הרצון. פשוט העובדה שהייתה שם בחורה רזה והתביישתי. כלומר אני עוד מוכנה לעמוד מול מוכר ואיכשהו לתרץ לעצמי בראש את התועבה הזאת אבל איך אני אתמודד אם אני אכנס לקיוסק קטן עם בחורה רזה ואקנה 6 חטיפי קינדר?! אז חיכיתי קצת ובינתיים נכנסו לשם עוד איזה 3 בנות. כולן רזות בטייצים וסקיני ג'ינסים. ורק אני פרה.
אז בסוף פשוט הלכתי משם. טוב, זה היה לטובתי...
יום 2 - אוקיי אז התעוררתי רעבה והבטן פשוט הרעישה יותר חזק מהטלוויזיה. ואז אכלתי ארוחת בוקר פיצית (או לא?) של 171 קלוריות. מהר מאוד נהייתי רעבה אז אכלתי משהו קטן ואז שוב נהייתי רעבה. אחרי כמה זמן נמאס לי מהתחושת "אני גוועת ברעב למרות שאכלתי לפני איזה חצי שעה!" ושתיתי קפה. אחרי הכוס קפה הזאת הרגשתי פשוט כל כך מלאה. אבל האם מיס פרה שלא יודעת לסגור את הפה שלה בזמן תעצור שם? לא!!! הייתי חייבת להוסיף איזה 231 קלוריות נוספות! כשאני כבר מלאה! אוף פשוט פרה! אם הייתי עוצרת את עצמי בזמן הייתי מגיעה ל-430 קלוריות אבל... לא עצרתי. אז 661 קלוריות :(
יום 3 - היום כתבתי סוף סוף כמה חוקים כמו למשל: לא לעבור 800 קלוריות (אלא אם כן זה אירוע מיוחד ואז מותר לי 1000 באותו יום) ואם עברתי אז להוריד את הקלוריות המיותרות בספורט, לאכול מתוק מידי פעם כדי לא להגיע לבולמוס וכו'..
אז מבחינת אכילה היה חרא! אכלתי 843 (!!!) קלוריות ואז בערך ב-9 הייתי "חייבת" לאכול עם כולם. אז יצא 931 (!!!!!) אוף אני כישלון!
עכשיו כבר 3 וחצי בלילה ואני יושבת (טוב.. שוכבת) וכותבת כאן. תחושת הרעב חזרה לפני איזה שעתיים אז בערך נרגעתי.
אז הורדתי איזה 1.7 קילו מאז שהתחלתי. אני מתה שיגיע כבר הבוקר כדי לראות את הנזק. טוב בעצם, 931 זה עדיין הרבה פחות מהמומלץ בשבילי. ויש בנות שאוכלות בכלל 1000-1200 קלוריות ועדיין מרזות. אז... יש סיכוי לירידה?
טוב, אני עדיין זקוקה לשינת היופי שלי. אוף למה אין "שינת רזון"? אני יפה מספיק גם ככה (אני מקווה). לילה מרזה ♥
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
