כמעט שנה שלא כתבתי וקראו כ"כ הרבה דברים עזבתי את האספרסו ועבדתי תקופה בתור קופאית אולפנית באיזה חנות מפעל מוזר לאין שעור
אח''כ חזרתי שוב לאספרסו בר בתור מנהלת הפעם, להפתעתי (או שלא) לא נהניתי בשיט, להיפך, היה שדה לא מיטיב- של זכרונות וכישלונות.
במקביל התחלתי לעשות לילות בפנימייה
וחגגתי יום הולדת 22
וכמעט כל חברותי נעלמו מלבד אודליה
ולרו הודיע שעוזבת את הפנימייה
ואני נכנסתי להיות מדריכה קבועה בבית קבוע
ומתרגשת ואוהבת את מה שעושה
וניסן קרוב מתמיד
וכמו כל טוב מגיע אתגר, לנה מבחינה אתית לא יכולה
לטפל בי לכן נשארו לנו 3 מפגשים אחרונים וזה קשה לי
לעיתים חווה התקף חרדה מכך
ולעיתים מתמודדת בגבורה.
בעיצומה של דרך חדשה במסלול קצת חרוך
מרגיש לי נכון.