יוצא לך לפעמים להגיד "לא הייתי אני בסיטואציה הזאת"? מתי זה קורה? בטוח שזה קרה לי, אני פשוט לא זוכר מתי...
באילו מקומות את מרגישה שאת מגשימה את עצמך במלואך? אמממ נראלי שבשום מקום. או שבעצם בצופים.
מה הדברים שגורמים לך להרגיש הכי פחות טוב עם עצמך? החצ'קונים שלי, האף שלי , החיוך שלי ...YA KNOW
איזה ציון כללי את נותנת לחיים שלך "מספיק", "כמעט טוב מאוד"? בסדר נראלי
מה מגדיר אותך: הגיל שלך? המין שלך? העיסוק שלך? מקום המגורים? כל אחד מגדיר אותי לפי מה שהוא חושב, אני לא יכול להגדיר לאנשים מי אני.
יוצא לך להגיד לפעמים "הייתי אדם אחר אז"? מה השתנה? לא...
אם את מסתכלת על החברים הטובים שלך, מה לדעתך הם אומרים עלייך? חשבתי על זה הרבה, אבל אין לי מושג. יש סיכוי שהם לא סובלים אותי...
דמייני את עצמך בתקופת חיים עתידית - מה היית כותבת על התקופה בה את נמצאת עכשיו? שבדיעבד הייתי עושה דברים אחרת, כי אני בטוח שדברים שנראים לי נכונים עכשיו יהיו גרועים אחרכך.
יש לי הרבה בעיות. ואחת מהם היא שאני מפחד מהמון דברים.
בגלל שאני לא הולך לכתוב את כל הפוביות שלי, אני אכתוב לכם את חלקן. אז אני מפחד מ... 1) כדורים - לא אלה שבולעים, אלה של הכדורגל! בכיתה ג' שיחקתי כדורגל וקיבלתי כדור לפנים. מאז אני לא משחק עם כדורים.
2) מעליות - פעם הייתה בבניין שלי הפסקת חשמל ומישו נתקע במעלית. וגם מעליות קטנות מפחידות אותי.
3) כשיש חושך ואנשים צורחים לידי - אין לזה סיבה, זה פשוט מפחיד אותי
4) דגים - חוץ מזה שתמיד התרחקתי מדגים כי זה מפחיד אותי, לפני כמה שנים דג קפץ מהאקווריום והוא פירפר לידי אז ברעידות החזרתי אותו לאקווריום (הוא חי עכשיו...)
5) מוות - אם זה מוות מזקנה זה לא מפחיד, אבל דרכים כמו להישרף,לטבוע, להיפצע וכיו"ב מפחיד אותי
לסיום, כשכתבתי את הפוסט הזה נזכרתי בשיר שאמא שלי שמעה באוטו שהייתי קטן והחלטתי לשים אותו פה:
** יש שם צעקה אז אל תיבהלו (כי אני כזה סתום ונבהלתי)
אני לא יודע אם זה בכוונה או סתם צירוץ מקרים ממשמוזר, אבל יצאנו היום ליום שדה בשל"ח.
היה ממש כיף, למרות שלא היה שום קשר לט"ו בשבט -_- . המורה שלנו הייתה אמורה לדבר על זה אבל ילדה מהכיתה שלי נפלה ואז היא דיברה איתנו עלזה ואמרה שאנחנו צריכים להיזהר. היום שדה היה בגינה כזאת, שדיי קרובה לבית שלי. אז הלכנו ברגל.
העלתי סרטון לאינסטנגרם וזה יצא ממש דפוק, אז אני מקווה שאף אחד לא יראה את זה (עכשיו אתם בטח שואלים את עצמכם "אז למה העלית אתזה?" וכל זה, אז העלתי את זה כי זה היה מצחיק.
לנושא אחר שקשור, תמיד בטו בשבט , כל הצד הפולני של המשפחה נפגש ואנחנו מכינים אנשים מפירות וזה ממש מגניב. אבל השנה אנחנו לא נפגשים, כנראה מהסיבה שאחת הדודות שלי (שבדרךכלל מארגנת את זה) עברה לצפון. וזה סתם נסיעה ארוכה.
אז לסיכום של הפוסט, טו בשבט זה כיף, אין חופש וזה באסה, פירות יבשים זה מגעיל ולפעמים אני משתגע בצורה קריפית.
ביי
ונזכרתי עכשיו שהיו כאלה שהכינו מוזלי, גרנולה זה נחשב פירות יבשים, נכון?
אז ככה, יש לי בבצפר משו שנקרא "מחוייבות אישית". מיינו אותנו לקבוצות, ואותי הביאו לתיאטרון. בהתחלה לא ממש התלהבתי מהרעיון, אבל המשכתי והמשכתי לבוא. כבר מלפני חודשים התחלנו לבוא ל"שיעור" הזה, ורמת הFUN בשיעור רק עולה. ואני הולך עכשיו לכתוב סדרה של פוסטים כאלה ולרכז אותם.
אז החלטתי להתחיל לכתוב את הפוסטים האלה מכמה סיבות: - לראות את התהליך שאני עובר (זאת סיבה שהמדריך ב"שיעור" אמר,השתכנעתי.) זה נשמע סבבה.
- במקום לחפור לאנשים שנמצאים סביבי, אני אומר את הכל בכתיבה. נראלי שזה יותר נחמד. - בטוח יש עוד כמה סיבות, אבל אני כותב כבר 20 דקות...
אז עכשיו, מהלך השיעור-
*רמות אנרגיה (מ1-10, אנחנו מדרגים את רמת האנרגיה שלנו ברגע שנשאלת השאלה. היום לצורך העניין, אצלי הייתה האנרגיה ברמה 9 .) *חימום (קצת קשה לתאר את המשחק הזה. הוא ממש כמו הרצל אמר אבל ממש שונה ...) *מטקסט לבמה (יש לנו טקסט,אנחנו "מופיעים" איתו. זה חלק ממשממש כייפי!) *רפלקציה (YA KNOW, איך היה,שיפור שימור בלהבלהבלה.....)
הערות - *ברביעי הבא יהיה לי פנקס ויהיה לי יותר דברים לרשום. *זהו, היה לי משו אבל שכחתי...