"מעולה" אמרתי וחייכתי אליו. "אני הולכת לבדוק אם עדן באה. חכה רגע" אמרתי וניגשתי לפאלפון שלי. היה כתוב "הודעה חדשה מעדן אהובתי<3<3"

נכנסתי והיה כתוב"אוף שירוש אני כלכך מצטערת... אני לא אבוא. אבל תהנו ותספרו לי מה היה כן??" "ברור" כתבתי לה. 

"עדן לא באה. בוא נזוז" אמא שלי הסיעה אותנו לפיצה. "ביי, תהנו" אמרה אמא ונסעה. ישבנו ואכלנו. גם דיברנו וצחקנו, נהנינו מכל רגע! אחר כך קנינו גלידה וחזרנו ברגל. עידו ליווה אותי עד הבית וכשהגענו הוא נישק אותי ואמר:" ביי שירוש" אמרתי לו:" ביי אהובי" ונכנסתי הביתה. אמא ואבא היו שקועים במחשב, רון אחי הגדול צפה בטלוויזיה ואחותי הקטנה כבר ישנה. "אני הולכת להתקלח", אמרתי. אף אחד לא הגיב. כולם היו עסוקים בעיסוקים שלהם. התקלחתי והלכתי לישון. 

~למחרת~

"אמא!!!! עכשיו 8:30 אני מאחרת לבצפר!" צעקתי מחדרי כשראיתי מה השעה. אבל הרגשתי שקשה לי לצעוק. הייתי גם מאוד עייפה וכבדה. לא היה לי כוח לזוז. "אמא?? אמא את כאן??" דיברתי יותר חלש. ירדתי מהמיטה ופניתי למטבח. הסתכלתי בכל החדרים. הבית היה ריק. ואז ראיתי על השולחן המטבח פתק:" שירוש בוקר טוב. את לא הולכת היום לבית ספר. רציתי להעיר אותך בבוקר וראיתי שאת ממש לא מרגישה טוב. מדדתי לך חום, היה לך 39.3. בקיצור תנוחי במיטה. תשתי מים. ואני מצטערת שלא יכולתי להישאר איתך הייתה לי פגישה מאוד חשובה בעבודה. דברי איתי. אמא" לקחתי לי בקבוק מים, מד חום וטלפון ונשכבתי על המיטה בכבדות. התכסתי והתקשרתי לאמא. "שירוש איך את מרגישה?" שאלה אמא. "גרוע". אמרתי." כואבת לי הבטן, הראש, כל הגוף". "תשתי הרבה מים. אוף אני כל כך מצטערת שלא יכולתי להישאר איתך... אבל אני אנסה לחזור הכי מקודם שאני יכולה" אמרה אמא. "זה בסדר, אני מבינה שיש לך פגישה ובגלל זה לא יכלת להישאר." אמרתי. "טוב אני יתקשר כל שעה בערך. תשתי הרבה מים!" הזכירה לי. אז ישבתי וראיתי סרטים בטלפון שלי. ואז קיבלתי הודעה מעדן:"שירוש איך את מרגישה? יש עכשיו הפסקה." עניתי לה:" גרוע לגמרי. כואב לי כל הגוף."  אחרי דקה היא ענתה:" נסיכה שלי תרגישי טוב! אני אבוא אחרי הבית ספר לבקר אותך" כתבה. ואז קיבלתי הודעה מעידו:" שירוש תרגישי טוב מאמי שלי <3 " עניתי:" תודה נסיך שלי אני אוהבת אותך!" הוא כתב לי בחזרה:" גם אני אותך. אני אבוא עם עדן אחר כך" כתב ואז אני סגרתי את הטלפון ונרדמתי.