אף אחד לא מדבר על זה בקול רם, אבל בשקט בשקט אפשר להודות שבדרבי ימי הזכרון בין פסח לעצמאות, צה''ל מנצח את אושוויץ בהליכה.

קל לי להבין למה רוב הישראלים מזדהים עם יפי הבלורית הרבה יותר משהם מזדהים עם דמויות גלותיות בשחור לבן. פחות קל לי לקבל את הפיכתה של השואה לעלה התאנה הקורבני שלנו. לטיעון החרדתי האולטימטיבי שמנצח הכל.

יום השואה חשוב בעיני לא פחות מיום הזכרון והייתי שמח אם היה מסיים את התחרות איתו בתיקו מכובד, אבל ממקום  פחות מבוהל ויותר ערכי.

נתחיל מזה שנקדיש לו סרט מיוחד ב'סינמה גונן'.

היום, יום חמישי, בבית רזי - 'הבן של שאול', זוכה פרס האוסקר לסרט הזר.

קל זה לא הולך להיות.

20:30 - נפגשים
21:00 - מתחילים