common people

לא הצלחתי לישון טוב בלילה.

חשבתי על כמה שאני לא פוליטית ועל כמה שאני משתדלת להיות פוליטקטלי קורט

עכשיו כשאתה ער והעיניים שלך כל כך גדולות וכל כך מסתכלות בי.. זה נדמה ששום דבר כאן לא רצוני, פשוט קורה.

והרצון הזה לאחוז בעצמי ביד אחת ולטפס עם היד השנייה מעולם לא היה מעשי יותר, מהרגע שאתה ער.

מטאפורות של טביעה לא נדושות בזמן הזה, הכל כך אמיתי, שבו צללתי לתוך עיניים של אדם אחר,

לעיניים שלך ולאמת שלך, כל כך חדה שהיא מפלחת בי חלקים במהירות כזו שאני לא מספיקה להרגיש כאב..

ובזמן שחלקים מגופי זולגים מעמוד השדרה שלי באיטיות, אני מתפללת שתשאר איזו חתיכה שהוא שלי