לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

Dark Fog


If only you knew my dear, How I know my time is near


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


 
הבלוג חבר בטבעות:
 



הוסף מסר

7/2016

אפילו לא בקטע של סיפרות


שלחת הודעה.
עניתי.
למה לא חיכיתי?


דיברנו.
בערך.
פתאום אין לי ערך?

 


מה שביקשת היה הזוי.

אין לי חרוז שידגיש עד כמה זה הזוי.
לאן נעלמת?


עזבת באמצע השיחה כי סירבתי?

או שפשוט כי כבר לא אכפת לך שזה פוגע בי..?
אתה מבלבל אותי. שולח מסרים סותרים.


או שפשוט חברה שלך סוף סוף התפנתה ולא היית צריך להעסיק את עצמך איתי....?

למה אני ממשיכה לדבר איתך?

כי אתה מחמיא לי פה ושם, ואני, הנערה חסרת הביטחון שואבת את המחמאות הקטנות האלה כמו שואב אבק?
או שאני פשוט חולה על הרס עצמי?
...או שאני סתם חולה?


נמאס לי להרגיש ככה.

נמאס לי ממך.
נמאס לי ממנה (ואני אפילו לא מכירה אותה).

נמאס לי ממני. 


הייתי די שמחה כשלא דיברנו.. אבל גם הייתי שמחה כשדיברנו...

כל כך הרבה "או"..

אולי הגיע הזמן לסיים את זה?
או שאולי במקום לזיין את השכל, אני אעשה משהו עם עצמי? 


 

 28/07/2016

נכתב על ידי Night_Huntress , 28/7/2016 01:12   בקטגוריות דעה, הנאה, יצירה, יצירתיות, כתיבה, לבד, עייפות, פרטי, שינוי, שירה, אהבה ויחסים, אופטימי, פסימי, סיפרותי, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



Avatarכינוי:  Night_Huntress

בת: 25




קוראים אותי
1,208
הבלוג משוייך לקטגוריות: חטיבה ותיכון , מגיל 14 עד 18 , מתוסבכים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לNight_Huntress אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Night_Huntress ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2025 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)