ראינו את הסרט "משחקי חובה" ונהננו! נראיתי כאילו אני בהיריון עם השמלה
הלכתי לישון ב04:00 וקמתי ב08:30 ולא הצלחתי להירדם מאז.. ההכנה למסעדה הייתה כיפית
היה יום טוב
מחר אני הולכת לקנות מתנה לחברה עם גל הולכת לעוד חברה (סתם לבלות), אף פעם לא הייתי אצלה ואז ילדת יום ההולדת באה אליי ואני מאפרת אותה! מנסה לשמור על חיוביות
גל היא סבבה לגמרי אחרי שחזרנו יחד, דיברנו שעה שלמה ליד הבית שלי..
אימא שלי הלכה לישון ככה שיכולת גם לחזור אחרי 00:30.. בקיצור, היא ממש סמכה עלי הפעם בדרך כלל היא מביאה לצאת עד 23:00 אולי זה כי היא לא עובדת מחר.. או שזה בגלל כל היין שהיא שתתה במסעדה...
קניתי שתי שמלות ואני הולכת ללבוש מחר אחת מהן לחגיגה במסעדה עם המשפחה.
אני ממש אוהבת שמלות. פשוט אני לא מוצאת כאלה שמתאימות לי כל כך.. על אחרים זה נפלא! ואני תופשת אותן כמשהו מפואר ואז יוצא שאני לובשת את השמלה פעם אחת וזהו..
אחרי זה אני וחברותיי נוסעות לאחת הערים הסמוכות בשביל הסרט "משחקי חובה" הטריילר ממש עשה לי חשק לראות את הסרט.
ראיתי גם סרטון מתיחה בראיון על הסרט.. מקייסי נייסטט (לא בטוחה איך כותבים את שמו בעברית)
הרגע הבנתי שבחגיגה הזאת כולם יחפרו לי על אכילת בשר כי אצטרך לספר למשפחה המורחבת שאני לא אוכלת בשר..
האמת, עם כל כמות הריכולים במשפחה הזאת, כולם כבר בטח יודעים.
כל אלה במשפחה שלוחצים עליי לאכול בשר בטענה שזה בריא הם בעודף משקל.
אני, לעומת זאת, מתנדנדת עלBMI 25 - לפעמים מתחת ולפעמים מעל.
מאז שהפסקתי לאכול בשר, ירדתי במשקל (מעט).. ועודף המשקל הקל שלי ככל הנראה נגרם על ידי המחלה שלי שעדיין לא אובחנה (אגלה רק ביום ראשון מה זה, משכו אותי כל השנה עם החרא הזה.. ואחרי זה גם הרופאה שלי שברה את הרגל. לא שזו אשמתה.. אבל זה מזל רע עבור שתינו..)
סרטון המתיחה של השחקנים מהסרט "משחקי חובה", אמה רוברטס ודייב פרנקו:
אני לא חייבת לספר לך הכל. יש דברים אישיים לכל אחד, אם אני אספר הכל.. ואשתף הכל.. לא תהיה לי מהות. לא תהיה לי אני. לא יהיה רגע שבו אוכל להגיד לעצמי "זאת האני שרק אני מכירה".
מחר הוא היום הראשון לחודש השני (והאחרון) של החופש הגדול.
במשך לפחות חצי (ואולי אפילו כל) החודש האחרון, אמרתי לעצמי שאני אעשה את הדברים שאני צריכה לעשות. כן, רובם קשורים ללימודים.
או שבעצם כולם?
כל לילה הרגשתי מוטיבציה ענקית לעשות דברים ביום למחרת. אמרתי לעצמי "מחר אני אקום, אוכל ארוחת בוקר וישר אשב ואתחיל לעשות את הדברים שאני צריכה לעשות וגם אחרי זה אני אעשה ספורט ואצא עם חברים!" Little did I know ששום דבר מזה לא באמת הולך לקרות. גם לא ארוחת הבוקר. כי קמתי בצהריים.
נהיה לי הרגל ללכת לישון ב4 בבוקר?
אז אמרתי, "אין בעיה! אני פשוט אעשה את החרא של בית הספר בלילה! זה מעולה!!!$!^F! אני הרי עובדת הכי טוב בשעות הלילה-שעות הבוקר המוקדמות" גם זה.. לא עבד.. העדפתי לראות 8 עונות של קאסל. 8. עונות.
אני כל כך חסרת מושג.. אני לא יודעת אפילו מה היקף הדברים(/שיעורים) שאני צריכה לעשות.. הדבר היחידי שכן עשיתי הוא לבזבז את כל הכסף שלי ולעשות שיעורים לשיעור הפרטי השבועי שלי (אם אני לא אעשה, המורה תרצח אותי). זהו בעיקרון.
לא יודעת מה להוסיף.. אולי אוסיף אח"כ.
מה איתכם? מה אמרתם לעצמכם לעשות והאם באמת עשיתם את זה?
לאחרונה אני מנסה לגרום לאנשים אחרים להרגיש טוב יותר (?) דרך הרשתות החברתיות. זה ניסוח מוזר.. אבל
יש לי 2 חשבונות אינסטגרם.. אחד אישי ואחד כביכול "סודי" (כבר לא, חברים שלי יודעים עליו) משניהם אני מנסה להגיב כמה שיותר תגובות נחמדות לאנשים,
תגובות כמו "אהבתי את היצירה", "את נראית נפלא", "זה ממש מחמיא לך" ודברים כאלה אני יודעת שאם אני אקבל תגובות כאלה אני אשמח.. כמובן שזה לא יעזור לי להתגבר על חוסר הביטחון שלי אבל דברים נחמדים כאלה פשוט "מרימים" את היום
מקווה שגם אחרים ינסו את זה
נ.ב. אני עושה את זה לאנשים זרים יותר מאשר לאנשים שאני מכירה, כי אם אני מכירה אותם..זה מרגיש לי כמו חנופה?
אז אני לא מגזימה עם המחמאות אבל אני משתדלת גם לתמוך בחברים שלי באופן חיובי
תמיד שכנעתי את עצמי שזה כדי להשוות את עצמי אליהן, וזה אכן היה כך אבל אני חושבת שזה היה מעבר לזה... אולי? לא יודעת אני מתלבטת לאחרונה דברים משתנים, ואני ביניהם..