קטעים בקטגוריה: .
לקטעים בבלוגים אחרים בקטגוריה זו לחצו .
היי... גדלתי בשלוש שנים סיימתי תיכון (ונפטרתי מהגיהנום האמיתי וסיבה #1 לדמעות שלי).
עשיתי פסיכומטרי.
עבדתי לפני הצבא ועשיתי כסף... שאת כולו בזבזתי על מסיבות, סיגריות ואלכוהול.
התגייסתי.
עשיתי טירונות וקורס.. הגעתי לסדיר. אני בסדיר כמעט חצי שנה.
אני קוראת את הפוסטים מפעם וחושבת כמה השתנתי.. ואפילו לא בקטע של התבגרות אלא בקטע של.. שוני באישיות.
עכשיו אני קצת כנועה.
מר גורלו של העולם...
נשאר בי קצת חריף.. אני מקווה
שוב הפעלתי את הרדיו שוב הפעלתי את הרדיו.. התחנה האהובה עליי, 91.3
זה מזכיר לי את השיר הזה שאני אוהבת
זה שהתנגן בסוף הריב הגדול הזה שהיה לנו
אני זוכרת שבכיתי
אני זוכרת שרגע לפני זה נתת לי לסיים את זה
לא היה לך אכפת
זה היה הסימן הראשון
אמרתי לך שלעולם לא אשכח את הדברים שאמרת לי
אבל שיקרתי
ברגע שהשיר התנגן, שכחתי
שוב הפעלתי את הרדיו....
הלוואי שיכולתי להיות "אני" טובה יותר
הלוואי שיכולתי להיות "אני" מוצלחת יותר
הלוואי שיכולתי להיות "אני" שהיא יותר מחברה טובה
הלוואי שיכולתי להיות "אני" שהיא יותר מאחת שמגזימה מכל דבר
הלוואי שיכולתי להיות "אני" שהיא יותר מסתם זיון
הלוואי שיכולתי להיות "אני" שהיא לא תמיד מוצפת בטמטום
הלוואי שיכולתי להיות "אני" שלא מחפשת להאשים את כולם
הלוואי שיכולתי להיות "אני" גם אם הייתי תמיד לבד
הלוואי שיכולתי להיות "אני" שיודעת מה היא רוצה מעצמה
.......(אוסיף בהמשך)
הלוואי שיכולתי להיות "אני".
הלוואי שיכולתי להיות אני.
נכתב על ידי
Night_Huntress
,
17/1/2017 01:49
בקטגוריות
דעה ,
יצירה ,
יצירתיות ,
כתיבה ,
לבד ,
סיפור ,
עייפות ,
פרטי ,
שינוי ,
שיר ,
שירה ,
אהבה ויחסים ,
סיפרותי ,
פסימי ,
שחרור קיטור
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
חושבת על סקס עם האקס מכינה מיץ תפוזים?
חושבת על סקס
מכינה קרפ?
חושבת על סקס
שמה סוכריות על גלידה של ילד?
חושבת על סקס
והחלק הכי גרוע.. שהסקס שאני חושבת עליו הוא לא עם חבר שלי.. אלא עם האקס.
עם זה שאיבדתי איתו את הבתולין...
מה יהיה, מה יהיה...
נכתב על ידי
Night_Huntress
,
29/8/2016 15:21
בקטגוריות
דעה ,
הנאה ,
כתיבה ,
לבד ,
מיניות ,
עייפות ,
פרטי ,
אהבה ויחסים ,
פסימי ,
שחרור קיטור
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
עדכונים לא חשובים לגבי עוד יום לא חשוב ראינו את הסרט "משחקי חובה" ונהננו!
הלכתי לישון ב04:00 וקמתי ב08:30 ולא הצלחתי להירדם מאז..
נכתב על ידי
Night_Huntress
,
6/8/2016 01:05
בקטגוריות
דעה ,
הנאה ,
כתיבה ,
לבד ,
עייפות ,
פרטי ,
שינוי ,
אופטימי ,
פסימי ,
שחרור קיטור
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
עבר בשלום שכחתי להגיד משהו חשוב בראיון אבל העיקר שזה עבר
מחכה בקוצר רוח למחר
קניתי שתי שמלות ואני הולכת ללבוש מחר אחת מהן לחגיגה במסעדה עם המשפחה.
אני ממש אוהבת שמלות.
אחרי זה אני וחברותיי נוסעות לאחת הערים הסמוכות בשביל הסרט "משחקי חובה"
ראיתי גם סרטון מתיחה בראיון על הסרט.. מקייסי נייסטט (לא בטוחה איך כותבים את שמו בעברית)
הרגע הבנתי שבחגיגה הזאת כולם יחפרו לי על אכילת בשר כי אצטרך לספר למשפחה המורחבת שאני לא אוכלת בשר..
האמת, עם כל כמות הריכולים במשפחה הזאת, כולם כבר בטח יודעים.
כל אלה במשפחה שלוחצים עליי לאכול בשר בטענה שזה בריא הם בעודף משקל.
אני, לעומת זאת, מתנדנדת עלBMI 25 - לפעמים מתחת ולפעמים מעל.
מאז שהפסקתי לאכול בשר, ירדתי במשקל (מעט).. ועודף המשקל הקל שלי ככל הנראה נגרם על ידי המחלה שלי שעדיין לא אובחנה (אגלה רק ביום ראשון מה זה, משכו אותי כל השנה עם החרא הזה.. ואחרי זה גם הרופאה שלי שברה את הרגל. לא שזו אשמתה.. אבל זה מזל רע עבור שתינו..)
סרטון המתיחה של השחקנים מהסרט "משחקי חובה", אמה רוברטס ודייב פרנקו:
הטריילר לסרט:
נכתב על ידי
Night_Huntress
,
4/8/2016 19:10
בקטגוריות
בריאות ,
דעה ,
כתיבה ,
לבד ,
סיפור ,
פרטי ,
שינוי ,
אהבה ויחסים ,
אינטרנט ,
ביקורת ,
עבודה ,
שחרור קיטור
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
משהו מתבשל פה אז.. יכול להיות שיהיה לי ראיון עבודה
הבלוג הזה כל כך מבולגן
אבל המחשבות שלי יותר
כל פעם שאני מדברת איתו זה נגמר בריב
99% מהפעמים בגללי
אני מלכת דרמה
סדר האכילה שלי מוזר
אני מרעיבה את עצמי (לא במכוון) ואז אוכלת יחסית הרבה.. לא זוללת ממש
לא מעניין
המ
כן
נכתב על ידי
Night_Huntress
,
4/8/2016 17:05
בקטגוריות
בריאות ,
יצירה ,
כתיבה ,
לבד ,
מוזיקה ,
מוסיקה ,
פרטי ,
שיר ,
אהבה ויחסים ,
עבודה ,
שחרור קיטור
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
הפתק הורוד על הארון זה קרה בחטיבה.
הייתה לנו פעילות בשיעור יהדות והפעם החליטו לשלב בין שני חצאי כיתות שונות.
רוב הזמן אלה היו סתם פטפוטים.. עד שהמורה שלפה פתקיות קטנות וצבעוניות וחילקה לכל אחד מהתלמידים.
"שקט! צוריה מחלקת עכשיו פתקיות. כל אחד שירשום את השם שלו על הפתקית!" צעקה המורה שלא הכרתי, של הכיתה שהצטרפה אלינו.
לא הייתי ממש מרוכזת, ככל הנראה דיברתי עם כל מי שישב סביבי או שהקשבתי
אז שאלתי מישהו "מה עושים?" .
ענו לי שצריך לרשום את השם על הדף הקטן."לאורך או לרוחב?" שאלתי את המורה בהתפרצות."זה לא משנה" היא ענתה.
"כולם כתבו את השם שלהם?" המורה צעקה מבעד לכל הדיבורים.
נשמעו כמה "כן" והמורה המשיכה עם ההנחיות."יופי, עכשיו תעבירו את הפתקים אליי" "למה כתבנו את השמות?" מישהי שאלה."תכף תגלו" המורה ענתה.
"אוקיי, עכשיו שכל אחד יבוא ויקח פתק של מישהו אחר" "מה? למה?" שאלה אותה התלמידה.
"עוד רגע תגלו" השיבה עם חיוך.
כמעט כולם קמו והתקדמו לעבר המורה, כל אחד קח פתק ואז מישהו צעק "היי, לקחתי את עצמי!" וצחק.
המורה מסרה לו פתק אחר.
כולם התיישבו במקומות.
"עכשיו אני רוצה שכל אחד ירשום משהו טוב על האדם ששמו מופיע על הפתק"
כולם הוציאו כלי כתיבה מהקלמר והחלו לכתוב.
כשהמורה ראתה שכולם סיימו, היא אמרה "עכשיו תעבירו את הפתק למישהו אחר שהוא לא האדם שלו מוקדש הפתק" .
"לא רק לחברים!" המורה שלי העירה.
עוד כמה חילופי פיתקיות ו המורה אספה את כולן.
אז היא הקריאה את השם שרשום על כל פתקית
"נעה" ,"איתי" ,"שחר" "איזה מהם?" ...
ואז שמעתי את שמי.. כמובן שעד אז כבר הייתי מרוכזת במשהו אחר. כמה אופייני לי.
קמתי ולקחתי את הפתק הורוד מהמורה.
התיישבתי וקראתי את הפתק.
לי
שאת יושבת איתי ברוב ההקבצות
ברגע שקראתי את זה ישר התחלתי לחשוב מי רשם את זה.. זו הייתה עמית. היא גם אמרה לי.
וזה נכון, באמת ישבנו יחד ברוב ההקבצות.
לא חשבתי שזה התאים להנחייה של המורה אבל לא אמרתי כלום..
ואז בהמשך הפתקית היה רשום בכתב קטן ולדעתי, לא הכי ברור, הדבר הבא:
למרות שאני לא יודעת מי זאת אני מאחלת לכם את כל הטוב שבעולם
לכם? חשבתי לעצמי.. אבל התעלמתי.
באותו הרגע קראתי את זה שוב והתייחסתי רק לחלק לחלק אחד "אני לא יודעת מי זאת"
כל שאר הדף התטשטש ליד המשפט הזה
מי כתב את זה? ואיך בדיוק הוא לא יודע מי אני? (או יותר נכון, יודעת.. הכתב היה כתב ש"אופייני לבת")
זה פגע בי.
כן, לא היו לי הרבה חברים קרובים אבל הייתי בקשר עם הרבה ילדים מהשכבה.
אז חשבתי שוב מי כתב את זה?
ואז, בדומה לשאר הילדים בכיתה שאלתי "מי כתב על שלי?"
זו הייתה 'שחר הבת'."אני" היא אמרה
חייכתי
"את כתבת לי?" היא שאלה והרימה את הפתק שלה
"לא" אמרתי והתאמצתי לחייך
אני די בטוחה שהצלחתי
השפלתי מבט לפתקית הורודה.
היא כן מכירה אותי. האם זו התגרות מכוונת?
הסקתי שלא.
העניין הוא.. ששחר מקובלת... ואני לא.
אני בטוחה שאתם יודעים, אותם הילדים שמרכלים עליהם בלי סוף מאחורי הגב ואז כשהם פונים אלייך מתחנפים אליהם.
כן, אלה.
באותו הרגע הבנתי שכל מה שאני רוצה.. זה שיכירו בי.
שידעו שגם אני אדם, אישיות.
אבל זה יותר מלדעת מי אני.. זה גם להתייחס אליי כמישהו משמעותי.
אני בטוחה שהיא לא חשבה שזה משהו שיגרום לי להעלב או להתרגש.. אבל זה השפיע, אני לא יכולה להכחיש את זה.
יום אחד, רציתי שיכירו אותי ויכירו בי.
עד היום, הפתקית הורודה הזו תלויה לי על הארון. כדי שאני אזכור שאני רוצה שיזכרו אותי.
נכתב על ידי
Night_Huntress
,
2/8/2016 20:54
בקטגוריות
סיפור ,
יצירה ,
יצירתיות ,
כתיבה ,
לבד ,
שינוי ,
אהבה ויחסים ,
אופטימי ,
פסימי ,
בית ספר ,
שחרור קיטור
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
Female Robbery | The Neighbourhood תרגום לעברית לא מדוייק בכלל, קצת שינויים.. מקווה שתהנו (השיר מצורף בסוף התרגום)
Female Robbery | The Neighbourhood
שוד נשי/אישה/נקבה | השכונה עוד לא החלטתי!
I think I found hell
I think I found something.
I think I found something in my TV screen.
I think I found out that I have nothing,
That I have nothing in this place for me.
אני חושבת שמצאתי (את ה)גיהנום
אני חושבת שמצאתי משהו.
אני חושבת שמצאתי משהו במסך הטלוויזיה שלי.
אני חושבת שגיליתי שאין לי כלום,
שאין כלום עבורי במקום הזה.
I watched it all in my head, perfect sense.
Don't take me from my bed,
Leave everything that is worth a single cent and just take me instead.
That TV show,
I saw as I fell asleep.
Had me on both my knees,
Praying to whatever is in heaven please send me a felon,
And don't let the police know.
ראיתי את הכל בראשי, היגיון מוחלט.
אל תיקח אותי ממיטתי,
תשאיר את כל מה ששווה סנט ופשוט תיקח אותי במקום.
סדרת הטלוויזיה הזו,
שראיתי תוך כדי שנרדמתי.
גרמה לי להיות על שתי ברכיי,
ולהתפלל למה שנמצא אי שם בגן עדן שישלח לי עבריין,
ואל תגלה למשטרה.
Anything, anything,
Don't tell them anything,
Anything, please.
דבר, דבר,
אל תספר להם דבר,
שום דבר, בבקשה.
Anything, anything,
Don't tell them anything,
Anything, please.
דבר, דבר,
אל תספר להם דבר,
שום דבר, בבקשה.
I think I can tell,
I think I can tell them,
Tell them they were made for me.
I'm thinking they'll know, know it already.
I'm thinking they'll know just about everything,
אני חושב שאני יכול לספר,
אני חושב שאני יכול לספר להם,
לספר להם שהם נוצרו בשבילי/נועדו עבורי.
אני חושב שהם ידעו, ידעו את זה כבר.
I bet they planned it all out,
Like the shows
Went everywhere I go.
Walked in the store right behind me,
Stood in line right beside me and followed me to my home.
I'm sure they figured it out early on
That I would never run.
That they could shoot but that's no fun,
'Cause then they're killing the stolen son.
אני מתערב שהם תכננו הכל,
כמו בסדרות
הלכו לכל מקום שהלכתי אליו.
הלכו בחנות ממש מאחורי,
עמדו בתור ממש לידי ועקבו אחרי לביתי.
אני בטוח שהם הבינו מוקדם
שאני לעולם לא אברח.
שהם יכולים לירות אבל זה לא כיף,
כי הם יורים בבנם הגנוב.
Anything, anything,
Don't tell them anything,
Anything, please.
דבר, דבר,
אל תספר להם דבר,
שום דבר, בבקשה.
Anything, anything,
Don't tell them anything,
Anything, please.
דבר, דבר,
אל תספר להם דבר,
שום דבר, בבקשה.
We're gonna die...
...אנחנו הולכים למות
I think I found love.
אני חושב שמצאתי אהבה.
נכתב על ידי
Night_Huntress
,
2/8/2016 16:42
בקטגוריות
יצירה ,
כתיבה ,
מוסיקה ,
מוזיקה ,
שינוי ,
עייפות ,
שיר ,
שירה ,
תרגום ,
פסימי ,
שחרור קיטור
הצג תגובות
הוסף תגובה
הוסף הפניה
קישור ישיר
שתף
המלץ
הצע ציטוט
לא מרוצה "את כל הזמן מבקשת"
אתה רק מדבר."
...
"מה כבר ביקשתי ממך? זין?
לא חייבת לספר לך הכל אני לא חייבת לספר לך הכל.האני שרק אני מכירה".
אז אל תכעסי.
גם לי יש את העניינים שלי.
חסרת ערך הסתכלתי במראה,
לחשתי "את חסרת ערך" כאילו ניסיתי לשכנע את עצמי...
אבל כבר ידעתי.
ידעתי שאני חסרת ערך.
דחיינות בחופש הגדול מחר הוא היום הראשון לחודש השני (והאחרון) של החופש הגדול.
במשך לפחות חצי (ואולי אפילו כל) החודש האחרון, אמרתי לעצמי שאני אעשה את הדברים שאני צריכה לעשות.
או שבעצם כולם?
נהיה לי הרגל ללכת לישון ב4 בבוקר?
אז אמרתי, "אין בעיה! אני פשוט אעשה את החרא של בית הספר בלילה! זה מעולה!!!$!^F! אני הרי עובדת הכי טוב בשעות הלילה-שעות הבוקר המוקדמות"
אני כל כך חסרת מושג.. אני לא יודעת אפילו מה היקף הדברים(/שיעורים) שאני צריכה לעשות.. הדבר היחידי שכן עשיתי הוא לבזבז את כל הכסף שלי ולעשות שיעורים לשיעור הפרטי השבועי שלי (אם אני לא אעשה, המורה תרצח אותי). זהו בעיקרון.
לא יודעת מה להוסיף.. אולי אוסיף אח"כ.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
כינוי:
Night_Huntress