כן, זאת התוכנית הסודית. רוצה לברוח מכאן לאיזו חצי שנה, לעשות מספיק כסף שיאפשר לי לחיות שנה בלי עבודה, להתמקד בלימודים.
אז הכל הולך להיות מוקפא, ברגע שיהיה לי כרטיס טיסה. (הא, יצא חרוז).
וכן, גם בורחת ממנה. הכי רחוק שאפשר- לקנדה, ככל הנראה. שם לא תהיה לי שום גישה אליה, גם לא באינטרנט. לא יהיה לי זמן פשוט. לא שאנחנו מדברות או משהו. מספיק שאני מתחברת לג'מייל כדי לבהות בשם שלה כשהיא מתחברת לצ'ט שם. כמה עלוב.
כל הזמן מחפשת דרכים להכיר אנשים ולהרחיב את המצב החברתי הבטטי שלי, אז הנה- דרך נפלאה גם להכיר המון אנשים חדשים.
לא, העבודה לא קלה. היא דיי קשה ושוחקת. אבל אם מוכרים מוצר שמאמינים בו, אפשר להגיע לרווחים גבוהים וזה משתלם ומספק.
זה אתגר. וכרגע, האתגר הכי גדול זה למצוא חברה שתסכים לממן לי כרטיס טיסה, כי אין לי גרוש על התחת.
הייתי היום במסע דילוגים בין 3 חברות, ועוד אחת בשבוע שעבר, והאמת- אין לי מושג במה לבחור ולמי להאמין ולמי לא.
יש אחת שנשמעת רצינית. אין להם משרדים והבחור נפגש איתי בבית קפה, אבל לא כל הנוצץ זהב הוא.
בנתיים הם היחידים שעונים על כל התנאים שלי.
כשאקבל את המשכורת האחרונה, מצידי יום אחרי אני על המטוס. וזה קורה בערך בעוד שבועיים וחצי ככה.
זהו.
ונכון, שדווקא עכשיו, כשלא כדאי לי בעליל להכיר מישהי, מרפי יתערב ואפגוש אחת? למה יש לי הרגשה שזה בדיוק מה שהולך לקרות?
ואם מישהו מכם יודע/שמע/מכיר מישהו/י שעבד/ה בחו"ל, אשמח לקישור בנינו...