החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

אז זה היום השלישי שלי כאן, ומסתבר שיש ליד הדירה אינטרנט קפה די זול, חצי שעה 2 יורו. זה נחשב זול כאן.

החבר'ה בסדר גמור, אתמול פגשתי את הבעלים של החברה שחזרו מחו"ל. הכל כל כך מוזר פה, צריך להתרגל שהכל הפוך, גם התנועה.

באתי להטעין את הפלאפון שלי ופתאום אני מגלה שהשקע לא מתאים... אופס. אז מישהי מהדירה (אוחצ'ה גם, איזה כיף) סידרה שזה ייכנס. מזל, כי אחרת לא הייתי יכולה להטעין את הפלאפון.

ומאז שאני כאן אני לא מוצאת דיסקמן. כאילו התאדו הדיסקמנים מהעולם ואני משתגעת כי ממש משעמם לי בדירה. העיקר הבאתי דיסקים ואין לי איך לשמוע אותם. מתישהו אמצא אחד זול.

גם נעליים אני צריכה לקנות ולא מוצאת משהו מתאים, הכל יקר, אפילו במונחים מקומיים או סתם לא מתאים.

אתמול עשינו קניות וזה כזה מוזר לראות את המחירים. בקבוק מיים עולה יורו וחצי בערך. זה היה ממש מצחיק אם בארץ היה עולה שקל בקבוק מיים. הרי הם מתייחסים ליורו כמו שאנחנו מתייחסים לשקלים. הם לא ממירים כל דבר לשקל.... אז מוזר כל המחירים האלו.

חוץ מזה אני היחידה שלא מעשנת ולא שותה. אתמול ישבנו בפאב עם הבעלים של החבר'ה, שתיתי יין וזה השפיע עלי חזק. היה מצחיק קצת.

יש עם זה בעיה גדולה, כי כשכולם מעשנים בדירה אני בורחת לחדר... או בוחרת להחנק ולהשאר איתם. והם מעשנים הרבה...

אתמול הייתי על העגלה, התאמנתי בלמשוך אנשים  ולעשות הדגמות, שמסתבר שהיו הכי עקומות בארץ, וכנראה בגלל זה עשיתי רק מכירה אחת שגם אותה מישהו מהצוות סגר לי. בהדגמה אחרת התבלבתי במחירים בגלל האנגלית ואמרתי להן שזה עולה 15 במקום 50. אופס.

זהו להפעם. סה"כ נחמד, כנראה שלא אמשיך לאנגליה, כי קיבלתי אשרת כניסה לאנגליה לחצי שנה כשנכנסתי לכאן ואין פה ממש גבול, אז זה לא משנה. נראה מה יהיה.

ועד הפעם הבאה- שיהיה לכם יום כתום. ופחות קר!