החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

אז דברים מתחילים לקרות במהירות.

מהבנק נתנו לי הצעה להלוואה שנשמעת טוב, היום התחלתי להרים טלפונים לדירות, קבעתי עם כמה ליום שישי בבוקר. המטרה לסגור כדי להודיע שבוע הבא שאני מתפטרת. כלומר, לא יום ראשון הקרוב, אלא הבא. ואז בתחילת אפריל כבר לעבור.

דיברתי אתמול עם מעצבת ששינתה לי קצת את הלוגו שלי והתאימה אותו לפייסבוק וגם הפנתה אותי ליועצת שיווקית שמחפשת מנהלת דפי פייסבוק ללקוחות שלה, אני מקווה שייצא מזה משהו. זה גם נתן לי רעיון לגבי שיתופי פעולה.

היום  נפגשת עם מישהו כדי לנהל לו את הפייסבוק בחינם.

אז כן, יש תחושה של דברים זזים, כל מיני סימני שאלה נפתרים. אני יודעת שיהיה בסדר. בתחום הזה של ניהול דפי פייסבוק יש מלא עבודה ומלא כסף כי היום כולם שם.. אז אני אופטימית. ההלוואה מהבנק תיתן לי בערך חצי שנה להגיע ל3 לקוחות עם חוזה שנתי. זה הרבה זמן. במקביל יש גם את המאמרים.

כדי שתהיה לי איזושהי מסגרת, אני מתכוונת לארח בדירה 2-3 סדנאות, מפגשים חברתיים ואולי גם להעביר בעצמי סדנאות עוד שנה ככה כשיהיה לי מספיק ניסיון וידע.

בקיצור, לא יהיה לי משעמם והדירה הזאת הולכת לראות הרבה מאוד אנשים. כמובן שאני גם יכולה ללכת לערבי נטוורקינג, לשווק את עצמי ואת העסק שלי.

היום, אם היא לא תבטל לי ברגע האחרון אני נפגשת עם חברה שלא ראיתי מלא מלא זמן וזה דיי נחמד. מחר כנראה נפגשת עם החיילת.

השבוע היו לי הרבה תובנות. דיברתי עם הקרייתית ופתאום כל הטעויות שעשיתי עם המיניאטורית קפצו לי מול העיניים. פתאום הבנתי על מה היא דיברה אז. הרגשתי מגעיל עם עצמי, אז שלחתי לה סמס שאני מצטערת, שהייתי סתומה ובאמת התכוונתי לזה. לא שבאמת ציפיתי לתשובה, אחרי חודשיים של התעלמות מוחלטת, אבל אני עדיין באיזושהי תקווה שאולי היא תגיב. אולי היא פתאום תכתוב לי בפייסבוק או משהו.

גם לא ממש כתבתי את זה שהיא תגיב, אבל אני רוצה לדבר איתה. לפחות לסגור את זה יפה, זה כל מה שאני מבקשת.

אתמול דיברתי עם מישהי מהעבודה שעד עכשיו לא ממש היה לי דיבור איתה, מעבר לשיחה או שתיים דיי מזמן. היא יודעת עלי. לטענתה סיפרתי לה, אבל אני יודעת בוודאות, בזכות התל אביבית לשער שעובדת איתי, שזאת שהייתי דלוקה עליה סיפרה לה עלי כי הן חברות ממש טובות.

אז לא היו שיחות בערב, זה מה שאני אוהבת במשמרות ערב, שאין הרבה שיחות, אז יושבים לדבר. היה איתנו עוד אחד חדש וישבנו שלושתינו ודיברנו. אמרתי לה שהייתי דלוקה על ההיא, והיא אמרה לי שהיא אמרה לה והיא הרגישה. מעניין אותי לשמוע או לקרוא את השיחה הזאת.

היא גם אמרה לי שצריך להודיע שבועיים מראש ולא חודש כמו שחשבתי. זה קצת מקל על העניינים. אז ברגע שיהיה לי חוזה חתום ביד אני אגיד להם שאני מתפטרת, אם הם לא יפטרו אותי קודם, כדי שזה יהיה התפטרות בדין מפוטר ואז אני גם אקבל פיצויים..

האמת, זה המקום הראשון שממש עצוב לי לעזוב. באמת שעצוב לי. ממש כיף לי שם. אבל די, כמו שזאת שדיברתי איתה אתמול אמרה, צריך להתקדם כבר. וגם ככה לא תכננתי להשאר יותר משנה במקום הזה..

אני מקווה שאם אני ארצה יום אחד לחזור למרכז, תהיה לי שם דלת פתוחה.

זהו. הולכת לאכול כי אני מתחילה להיות רעבה.

יום טוב לכולם.