החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

יום שלישי הייתי בחיפה. ראיתי 3 דירות ואת כולן פסלתי. החלטתי שאני לא מלחיצה את עצמי, יש לי זמן, אני פשוט מחכה לדירה הנכונה. מאוד ברור לי מה אני מחפשת.

מה שכן, ראיתי בדירות האלו משהו שמאוד אהבתי ונוסף לרשימת הדברים שאני מחפשת- המטבח מופרד. זאת אומרת, נכנסים ישר לסלון, לא כמו בבניה החדשה יותר שישר נכנסים למטבח. באחת הדירות ממש היתה דלת למטבח. זאת היתה הדירה שהכי אהבתי, רק שבמודעה היה כתוב שיש מרפסת. כשהגעתי ראיתי שהמרפסת הזאת ברוחב של כיסא ממוצע. אז עם שקרנים אני לא חותמת על חוזים ופסלתי את הדירה. אבל הנוף היה בהחלט מהמם. נו, נשר..

אחרי שסיימתי את סבב הדירות נפגשתי עם מישהי שאני מדברת איתה כבר כמה חודשים וזאת היתה פעם ראשונה שנפגשנו, ככה שזה היה מיני דייט. היא ממש חמודה ויהיה כיף אם נהיה שכנות ונוכל להפגש יותר. היה לי כיף איתה.

אחר כך לקחתי את הרכבת לת"א, כי מישהו החליט שאחרי תשע וחצי אין איך להגיע מהרכבת בעיר שלי לבית שלי, אז הייתי צריכה לקחת את הרכבת לת"א ואז אוטובוס לעיר שלי. כיף. תודה למשרד התחבורע. רק שאיכשהו כנראה הייתי שקועה מידיי בהתכתבות בווצטאפ, או שהרכבת פשוט עצרה רק בשתי תחנות בת"א ומצאתי את עצמי בתחנת נתב"ג. ב11 בלילה. טוב, יש לי מזל שיש לי משפחה במודיעין, אז הרמתי טלפון לאמא שהרימה טלפון לדוד שלי שהקפיץ אותי אליהם מהרכבת. מזל שהם היו ערים. ועוד יותר מזל שאתמול התחלתי מאוחר.

אתמול בעבודה היה קטע מצחיק. לפחות 7 נציגים הגיעו לבושים בירוק, בלי לתאם קודם. מישהו שם לב לזה, ואז עוד נציגה הגיעה לבושה ב.. ירוק. ולא הבינה למה כולם צוחקים. זה עדיין משעשע אותי.

מתחיל ממש חשק לזוגיות. לאהבה. בא לי להתרגש ממישהי. ונמאס לי להיות היחידה מבין כל מי שאני מכירה שעדיין לבד. גם זה יקרה בקרוב, אני מקווה.

יום שני אני מתכננת להיות שוב בחיפה, בתקווה לסבב דירות נוסף. ושבוע הבא ערב צוות בעבודה, שאני ארגנתי.יהיה מצחיק.

זהו להפעם.