החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

אז אני נכנסת לדירה שלי בתחילת החודש. אחלה דירה. 3 חדרים, מרוהטת לגמרי, בעלי בית חמודים שזורמים עם כל השגעונות שלי והכי טוב- אני השוכרת הראשונה של הדירה הזאת, לא גרו בה שוכרים לפני. עד עכשיו היא היתה שייכת לאיזה זוג זקנים שמכרו אותה לבעלי בית שלי וזהו. אין לי מושג למה מכרו, אבל בדקתי והכל בסדר, לפחות לפי מה שאני יכולה לבדוק, וזה הרבה יותר ממה שאנשים בודקים בדרך כלל. 

עכשיו צובעים לי אותה, אחרי שהצבע המקורי שלה היה.. כתום. ממש הקרנבל של מיכל מה שהלך שם.

מפחיד אותי לחשוב על היום שאחרי המעבר. מצד אחד אני לא רוצה לעבוד, מצד שני העסק שלי לא זז יותר מידיי, מצד שלישי, הלימודים שאני רוצה מתחילים רק באוקטובר וגם הם פעם בשבוע.

מצד אחד, אחלה הזדמנות לפתח תחביבים, להתנדב באגודה, להרים פעילויות, לצבור קשרים. מצד שני.. לא יודעת, נראה לי ריקני משהו. כרגע אין סכנה שאפול שוב לדיכאון, אבל אני מפחדת גם מזה.

המיניאטורית יצאה מחיי באופן סופי ומוחלט. לא משנה מה קרה בנינו, בחיים לא הגעתי למצב של ממש למחוק את המספר שלה ולא להשאיר לי שום גיבוי. מחקתי אותו, את כל המכתבים שכתבתי לה, את כל ההיסטוריה שלנו בכל מקום אפשרי, פשוט הכל נמחק. יש לי קווים אדומים והיא עברה אותם בענק, אפילו שמה שהיא עשתה בכלל לא קשור אלי, מבחינתי זה הרצחת וגם ירשת. ואני לא מתכוונת לפרט פה, אבל זה שפל. מאוד שפל. בא לי שהיא תנסה ליצור קשר רק כדי שאני אוכל לצרוח עליה חצי שעה שהיא יצאה כלבה ולהגיד לה שתצא לי מהחיים. אני לא רוצה להיות בקשר עם אנשים שמסוגלים לעשות דברים כאלו. עם כל זה שאני אולי האדם שמכיר אותה הכי טוב, עדיין אני לא מצליחה להבין איך בנדאם מסוגל לעשות משהו כל כך מגעיל.

אבל גם בלי המיניאטורית לא משעמם לי בחיים בקטע הזה. בזמן האחרון אני מדברת עם השותפה של הקרייתית, שאני אקרא לה כאן השותפה. השיחות שלנו עמוקות ומעניינות, כמו שאני אוהבת, אנחנו עומדות להיות שכנות, היא הטעם שלי אבל.. היא השותפה של הקרייתית, גם אם הקרייתית עוזבת שם שנה הבאה.. והיא חברה טובה שלה. והיא תפוסה. וכשרק התחלנו לדבר הייתי בסרטים שאני עומדת לפגוע בקרייתית ולהתאהב בשותפה, ממש פחדתי מזה. למזלי בנתיים זה לא קרה. מקווה שזה גם לא יקרה, כי הדבר האחרון שבא לי לעשות זה לפגוע בקרייתית, בטח לא אחרי שהיא יצאה מלכה והבטיחה לי משהו בקשר לדירה שמאוד הערכתי אותה על זה.

ויום אחד היתה לשותפה ולי שיחה קצת כחולה, שקצת הגזמנו בה. זה כבר ממש הכניס אותי לסרט, שקלתי בכלל לבטל את כל המעבר הזה ואז החלטתי פשוט לשתוק. מספיק עשיתי את הטעות עם המיניאטורית ואמרתי לה מה אני מרגישה. עכשיו אני אשתוק. בנתיים זה קצת ירד, נראה מה יהיה כשנהיה שכנות.. לא יהיה משעמם.

חוץ מזה, השותפה ואני מתכננות איזה פרוייקט שמצריך המון טלפונים והמון הפעלת קשרים. אני מתה על זה. להרים משהו מאפס, ליצור הכל מההתחלה. אני לא יכולה לפרט יותר מידיי, אבל זה הולך להיות כיף.

זהו, מחכה כבר לעבור ונראה מה יהיה. יש לי 9 חודשים להתחיל להרוויח כסף אמיתי מהעסק שלי. הגיע הזמן שזה יקרה.

בהצלחה לי.