אם רוצים לקום בבוקר במצברוח טוב, צריך ללכת לישון במצברוח טוב.
זאת המסקנה שהגעתי אליה היום, אחרי שבחנתי מה גורם לי לקום במצברוח טוב ומה גורם לי לקום במצברוח רע. זה גם די הגיוני האמת, כי כשהולכים לישון במצברוח רע, לא ישנים טוב ושינה לא טובה לא עוזרת לגוף להפריש כל מיני הורמונים שגורמים לשמחה. או משהו כזה.
בכל מקרה, אתמול היתה ארוחה משפחתית שהשאירה אותי במצב רוח טוב ולכן גם קמתי היום במצב רוח טוב, מלאת מרץ ואנרגיה. ישבתי על המיטה רבע שעה ורק אמרתי בלב תודה על החיים הנפלאים שלי. אם לא כל כאב הלב הזה, הם באמת היו מושלמים.
אז עכשיו אני יושבת לחשוב מה יעשה לי מצברוח טוב, כי אני רוצה ללכת לישון מוקדם. מחר מחכה לי תור לרופא שיניים, לא משהו שעושה מבצרוח טוב, בעיקר אם יתברר שאני צריכה טיפול שורש. אבל מחר זה רק בדיקה אז יהיה בסדר.
עד כה אני עומדת באתגר השבועי שלי בהצלחה. רוב היום עשיתי דברים בבית, עבדתי קצת, עכשיו ראיתי אקסטרים מייקאובר שתמיד גורם לי לבכות כמו ילדה קטנה. אין ספק שהם לוחצים שם חזק על בלוטות הרגש.
יום שני באים להתקין לי משהו על החלונות שימנע בעדן לעשות לי השכמה כל יום בשש בבוקר. זה סיוט. מילא כשעבדתי, אבל למה עכשיו אני צריכה לקום בשעה הזאת? מה עשיתי רע?
שלישי רביעי אין לי מושג מה אני עושה, זה תלוי עד כמה אני אעבוד מחר ומחרתיים וחמישי חוזרת למרכז ליומולדת שלי. אין לי מושג מה אני רוצה לעשות. באמת אין לי. אפילו כבר לא בא לי בילארד. רציתי לחגוג בדירה עם כולם ואני מתבאסת שזה לא יוצא לפועל ביום ההולדת עצמו, כי זה סמלי כזה. החלפת קידומת, דירה חדשה (חח כאילו שאני קניתי אותה.. כולה משכירה..), התחלה חדשה.. אבל לא, אני חוגגת במרכז ואלוהים יודע מה יהיה בסוף. איך שאני מכירה את הבנות לא יהיה כלום אבל אולי הן יפתיעו.
היום למשל, הייתי מחוברת כל היום ואף אחד לא טרח לכתוב לי. קצת בעסה. כאילו מה, אף אחד לא התגעגע אלי? נו.
אני עדיין מנסה לחשוב על דברים שיעשו לי מצב רוח טוב. משהו שגם יהיה לי כוח לעשות אותו באמת. אני אמצא.
זהו, שיהיה שבוע טוב ומלא אנרגיה, ושאעמוד באתגר השבועי שלי.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
