החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

האמת, שזה הפתיע אפילו אותי. אני מקווה שאני לא מוציאה לעצמי עכשיו עין, או אברי גוף אחרים, אבל לפעמים אני תופסת את עצמי ואומרת ואו. חודש וקצת מרגע שנתתי פול גז על העסק שלי, הגעתי ל4 פרויקטים של אנשים שונים בסכום כולל של השכ"ד פלוס כל ההוצאות, ועוד החמישית בדרך.

החמישית הכי מעניינת אותי מכולם ואני ממש רוצה להצליח איתה, כי זה באמת מה שאני רוצה לעשות, לעוזר לאנשים להתפרנס דרך האינטרנט.

זאת עבודה קשה. כולם חושבים שמה- אני בסך הכל עובדת מהבית, אז מה אני כבר עושה, אבל זאת באמת עבודה קשה. הראש כל הזמן חושב, יש לחץ לסיים דברים בזמן ולעשות אותם על הצד הטוב ביותר, כדי שיהיו מרוצים וימליצו הלאה.

יום שני עבדתי הרבה. בסוף היום הייתי מותשת ממש כאילו עבדתי עבודה פיזית קשה, אז אתמול החלטתי שבימי שלישי לא בא לי ואני מקדישה אותם לסידורים בבית, טיולים, קניות ועוד דברים שלא קשורים בכלל לעסק שלי. פשוט יום חופש ממחשבות על העסק.

אז אכן הלכתי, עוד בשיא החום, לקניות וסידורים. למה בשיא החום? כי לא ידעתי איזה חנויות עובדות כרגיל ואיזה לא.

ואני שמחה שהלכתי כי מצאתי פולי קקאו בחנות טבע, כאלו שלמים. עכשיו אני קצת לא יודעת מה לעשות איתם, אבל אני שמחה שמצאתי. מישהו פה מבין בפולי קקאו?

חוץ מזה הלכתי גם בפעם הראשונה למכולת השכונתית וגיליתי דבר מפתיע- ארטיק קרח בשקל וחצי, ממש כמו שעלה כשהייתי בתיכון. זה היה נחמד לגלות שארטיק קרח פשוט לא חייב לעלות 3 שקלים. אפשר גם בחצי מזה. בסוף היום גם הייתי גמורה מעייפות כי היונים טרחו להעיר אותי בחמש וחצי בבוקר. כיף. היום או שהם התחשבו בי או שפשוט הייתי מספיק עייפה כדי לא לשמוע אותם.

היום עבודה כרגיל וכבר היה לי הספק נחמד יחסית למעט הזמן שאני אשכרה עובדת.

יום שני גם קבעתי פגישה עם מישהו שיש לו אולפן ורוצה לעשות איתי שיתוף פעולה. הוא גם עושה סרטוני תדמית, אז השיתוף פעולה יהיה דווקא לאתר הכרויות שאני רוצה לעשות, כי באתרי מימון המונים מחייבים שיהיה סרטון על הפרוייקט.

אני מחפשת מקום, רצוי וירטואלי, שאוכל לרשום בו את כל הדברים שהספקתי היום. מישהו מכיר מקום כזה, שיהיה לי קל לגשת אליו?

ורק דבר אחד מונע מהחיים שלי להיות מושלמים לגמרי. מי שקורא פה קבוע כבר יודע שזאת היא. בסופ"ש אהיה פה פעם ראשונה לגמרי לבד, כי כולם במרכז. ואני מתה מפחד. אפילו דודה שלי תהיה במרכז, אז אין ארוחת שישי. גם חברות שלי כל אחת עם המשפחה שלה. נכון שאני במצברוח טוב בימים האחרונים, מאז יום שישי, ואפילו כשדיברתי בטלפון עם המקסיקנית (שאני משנה את שמה לסטלנית, תכף תבינו למה), היא אמרה שאני נשמעת טוב. ולמה סטלנית? כי הסטלה הזאת דיברה בהודעות עם חברה שלה במקביל ובטעות אמרה לי משהו שהיא רצתה להגיד לה.. צחקנו על זה איזה כמה דקות ואמרתי לה שמהיום היא תהיה הסטלנית בבלוג שלי.

אז אני מקווה שיעבור לי חלק ואני לא ארגיש בודדה יותר מידיי. יש לי ערימת פרקים של אקסטרים מייק אובר לראות, וגם קניתי פופקורן, אז זה יכול להיות טוב. אגב, זו הסדרה היחידה שאני רואה. אם אפשר לקרוא לזה סדרה. אפילו מכל שעשועני המוזיקה נמאס לי קצת.

אני משתדלת לא לחשוב עליה. התנופה הזאת בעסק בהחלט עוזרת לי בזה, אבל אני מודעת היטב לכך שמחשבה אחת יותר מידיי יכולה להפיל אותי לכמה שעות.

זהו להפעם, אני חוזרת לעבוד, יש לי ערימת פרוייקטים לסיים.