מכל מי שאני מכירה ביקשתי סליחה. חוץ מעצמי. אז את הפוסט הזה אני מקדישה ללבקש סליחה מעצמי.
גוף יקר, סליחה ששפטתי אותך יותר מידיי. סליחה שלא קיבלתי אותך כמו שאתה. אני יודעת שאתה מתאמץ לשרת אותי הכי טוב שיש.
סליחה שכל הזמן אני רוצה ומנסה לשנות אותך, במקום פשוט לשמוח על זה שאתה קיים.
סליחה גם על כל הגאנק שהאכלתי אותך במשך השנה, בידיעה שיהיה לך מאוד קשה להתמודד עם זה. אני יודעת שגם השנה תקבל גאנק, אז מתנצלת מראש על זה. לפחות אני משתדלת.
סליחה שחשבתי שאתה חלש. הוכחת לי שאתה חזק ושאתה יכול הרבה דברים, גוף יקר.
נפש יקרה. סליחה על זה שהובלתי אותך לתהומות של דיכאון, סליחה על כל הדמעות ששפכת בגלל ההתעקשות שהיתה לי לאהוב מישהי שלא היתה בכיוון שלי. סליחה שהשינוי גישה לא הגיע קודם.. אבל את יודעת, כל דבר מגיע בזמן שלו.
ומעצמי באופן כללי, כי אני לא יודעת לאן לשייך את זה. סליחה שלא האמנתי בעצמי מספיק, שחשבתי שאני לא מסוגלת, שהשארתי את עצמי זמן רב מידיי במקומות לא מתאימים.
ויש גם חפצים שאני צריכה לבקש מהם סליחה, כמו המחשב הנייד שלי. סליחה מחשב יקר, עברת איתי הרבה וברגע של עצבים הנחתתי עליך מכת מוות. מבטיחה שברגע שיהיה לי מספיק כסף אקים אותך לתחייה. סליחה גם מהגיטרה שלי, שלא הקדשתי לך מספיק תשומת לב וסליחה על השריטה שחטפת כשניסיתי לכוון אותך.
ולסיום, בגלל שהרבה מסביבי לא מבינים למה מבקשים סליחה ביום כיפור- ההסבר הוא שלפעמים אומרים או עושים דברים, שהצד השני לא מודיע לך שהוא נפגע. לפעמים אפילו חושבים דברים שאם היינו אומרים אותם, ברור שהצד השני היה נפגע. לכן מבקשים סליחה.
גמר חתימה טובה לכולם וצום מועיל, למי שצם.