החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

יש אנשים שמכנים בניה כ"פיתוח". אני קוראת לבנייה "הרס". הרס של הטבע, הרס של בעלי חיים הרס של דברים שלא יחזרו. 

כל פעם שאני עולה צפונה, לדירה שלי, אני בוכה בלב כשאני רואה את ההרים ההרוסים, שחצבו בהם בשביל עוד כביש, עוד מחלף. במקום שישקיעו בתחבורה ציבורית ראויה, כך שלאנשים ישתלם יותר לנסוע בתחבורה ציבורית מאשר לקחת את הרכב, מעדיפים להרוס את הטבע, להרוס הרים מסכנים, כדי שיהיו פחות פקקים. 

כל פעם שאני רואה את הפרוייקטים האלו, בא לי לרדת מהאוטובוס ולבקש מההר סליחה. סליחה שהורסים אותו בשביל עוד רבע שעה, חצי שעה, על הכביש.

אז אולי אני רגישה מידיי. אבל זה כואב לי. 
זאת אחת הסיבות שבגללן אני לא יכולה להיות אצל אמא. כי ראיתי איך הורסים את הדיונות היפות שהיו ליד החוף כשרק עברנו לשם, דיונות שהלכתי בהן בשמחה, בשביל לבנות מגדל.

בסדר, תגידו שפעם כל הארץ שלנו היתה רק חול ודיונות, אבל פעם לא היתה ברירה, כי לא היה פה כלום. באמת כלום. עכשיו יש ברירה. אפשר להשתמש במה שיש. אפשר להגביר את הקצב של תוכניות פינוי בינוי, אפשר לתכנן מחדש את הערים כך שיתאימו לסגנון החיים המודרני. וזה אפילו ייקח הרבה פחות זמן מבנית שכונה בת 12 מגדלים.

אפשר בקלות להוסיף לפחות 4000 יחידות דיור, ואני לא מגזימה, בת"א, אם רק יאשרו יותר תוכניות פינוי בינוי. וזה לא חייב להיות במקום מבנים הסטוריים כמו מבנה עלית בר"ג. זה יכול להיות במקום מבנים ישנים בני 3 קומות, שאם כל אחד מהם היה מקבל תוספת של רק עוד 4 קומות, היינו מקבלים מספר עצום של יחידות דיור, בלי לגעת בשטח חדש בכלל. 

אבל לא. הם מעדיפים ליצור חדש במקום להשתמש במה שיש. מעדיפים להרוס הרים בשביל כבישים מיותרים, במקום שנהגים ילמדו לנהוג, או שישקיעו בתחבורה ציבורית, או שיפתחו את נושא הקאר פול. 

אפשר להתחיל פשוט בכך שיורידו את האיסור על גביית כסף מנוסעים ללא רישיון נהג מונית. זה צעד פשוט, מתבקש, שיכול לחסוך הרבה מכוניות על הכביש, כי גם ככה ישנם לוחות טרמפים פעילים בפייסבוק. 

אפשר ליצור מודל הכנסות חדש, שישתלם הרבה יותר לממשלה לעודד נסיעה בתחבורה ציבורית מאשר נסיעה ברכב פרטי. כי כיום המודל הנוכחי נותן עדיפות ברורה לרכב פרטי, מבחינת הממשלה. 

כל פעם שאני עוברת ליד מבנים ישנים, אני מדמיינת את היום שבו הם יהרסו וייבנו במקומם בנינים חדשים יותר, בטוחים יותר, עם קומות רבות יותר, שגם יפתרו את מצוקת החניה בעיר, כי לכל אחד יהיה חניון משלו. 

מדמיינת את היום שבו יהיה לי מספיק כסף לעשות דבר כזה בעצמי.  אין ספק שאם הייתי רצה לעירייה או משהו כזה, זה בהחלט היה אחד הנושאים שהייתי מקדמת. 

מעניין מתי יגיע מנהיג שיחשוב לא רק על הקנדציה שלו, אלא רחוק יותר. 

חג שמח לכם.