מתסכל כל כך, לקחת את הגיטרה, לנסות להביע את עצמך. ו.. כלום.
אותו דבר בציור. לא מצליחה. כאילו היקום אומר לי שהכתיבה היא הכלי היחיד שאני יכולה להביע את עצמי באמצעותו. אני רוצה עוד כלים! אני רוצה להיות מסוגלת לראות תמונה בראש ולהעביר אותה על דף, קנבס, מה שזה לא יהיה.
אני רוצה להיות מסוגלת לקחת את הגיטרה, לשמוע את השיר בראש ולהעביר אותו לאקורדים. פאקינג למדתי 9 שנים. 9 שנים! ואין כלום. לא מצליחה לתרגם את מה שהולך לי בראש.
ועד שיש כלי שאני יודעת שאני טובה בו, שאני יודעת שאני אוכל להוציא מעצמי עליו המון, אני לא יכולה לקבל אותו. האמת שעכשיו אני יכולה להאשים רק את עצמי בזה, כי אם הייתי חוסכת כמו שצריך, כמו שחסכתי לגיטרה, כבר מזמן היתה לי מערכת, אבל עדיין. יש שכנים. זה לא כזה פשוט. ואני גם שוברת תראש איפה אני אשים אותה פה. כן, עוד לפני שקניתי אותה.
כנראה שבגלל זה היתה לי את הבעיה בבלוטת התריס. בעצם, בטוח. הבלוטה בגרון. גרון- הבעה עצמית. ואצלי הקטע הזה דפוק. טוב, אולי לא דפוק, כי יש לי כלי מסוים להביע, אבל אני רוצה עוד.
#מתוסכלת
(כן זה לא פייסבוק)