החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

מאתמול בלילה. מציק לי. רוצה להוציא אותו, לבכות, אבל לא מצליחה, כי לא באמת עצובה. רק כל חוסר הוודאות הזאת מתסכל אותי. 

לא מצליחה לבכות כשאני לא עצובה. 

כנראה שיהיה לי פרויקט של 4 ימים במרכז, עבודה זמנית כזאת, אחלה כסף. מקווה שאני באמת אלך על זה ולא אשתפן ברגע האחרון. זה נשמע משהו דיי כייפי וקליל. 

מרוב שאני בבית הייתי בטוחה שהיום יום שלישי בכלל. רק בשיחה עם חברה, שגם בבית קצת יותר מידיי כנראה, הבנו שתינו שאופסי, היום יום רביעי. 

אז כן, יומיים לא יצאתי מהבית, עד היום שגררתי את עצמי לסופר לקנות קצת ירקות. לא התחשק וגם לא היה צורך, כיף לי בבית שלי. 

ועם כל החובות שיש לי להחזיר, אני ממש לא רואה איך אני קונה לעצמי מערכת, גם אם יהיה לי את כל הסכום, כנראה שאעדיף להחזיר איתו חובות מאשר לקנות משהו שאני תמיד יכולה לקנות. 

נראה לי שיהיה בסדר.  

הלכתי לישון אתמול עם השיר הזה. קצת הרגיע אותי.