החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

הרי לא סתם למדתי. רק תוהה אם יש לי אנרגיות לזה. 

בזמנו הפסקתי כי לא היה לי מקום משלי לטפל בו וכי נמאס לי מכל הגברים הסוטים שכמה שהייתי כותבת "לנשים בלבד" באותיות ענק עדיין היו מתקשרים, ועוד בשעות לא שעות. עכשיו אני בדירה שבהחלט אני יכולה לטפל בסלון. ובקשר לגברים, אני תמיד יכולה לכתוב שאני שומרת נגיעה. וחוץ מזה, עכשיו יש לי שני פלאפונים, מה שלא היה אז. אחד לעסק ולאינטרנט, אחד רק של המשפחה וחברות קרובות. כך שאם לא בא לי לענות אני פשוט מכבה את הטלפון או שמה על השתק או משהו ועדיין אפשר לתפוס אותי. 

צריכה באמת לחשוב אם יש לי את הכוח הנפשי לזה, כי זאת יכולה להיות תוספת הכנסה לא רעה. ואז היה לי ממש כיף לטפל. היו לי מטופלים קבועים, לפחות עד שהודעתי להם שאני מקפיצה את המחיר כי התחלתי לטפל בקליניקות שלקחו לי כסף. 

זה גם יעזור לי לא לשבת כל היום מול המחשב, גם יפגיש אותי עם אנשים פה וגם קצת יגרום לי להזיז את הגוף, כי זה טיפול עם הרבה תנועה. אולי שווה לנסות. אני רק צריכה למצוא את הספר של הלימודים, כי אחרי 8 שנים, שכחתי כבר הרבה. 

אני מנסה לחשוב למה לא. למה בעצם לא להשתמש בכל מה שיש לי. הרי המטרה שלי היא להיות עצמאית. לעשות רק את מה שאני אוהבת. להיות חופשיה ממסגרות. אז זה עוד כלי. באמת לא סתם למדתי והשקעתי כסף וזמן. אז נכון שאין לי תעודה כי בית הספר נסגר בדיוק כשסיימתי את הקורס (אחלה מזל היה לי, לפחות סיימתי יש כאלו שלמדו קורסים יותר ארוכים ולא זכו לסיים), אבל יש לי את כל ההוכחות שאכן למדתי שם. 

וסוף סוף אני נמצאת בעמדה שאני יכולה לעשות את זה. כמעט שום דבר לא מפריע לי פה לעשות את כל מה שאי פעם רציתי. אז למה לא? לא יודעת למה לא. ולמה לא עשיתי את זה עד עכשיו. צריכה לחשוב על זה עוד קצת, אבל נראה לי שאלך על זה.