החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

אתמול היה יום ארוך במיוחד, שבסופו הלכתי לארוחת ערב באחד הקיבוצים פה, עם החברה שגרה פה. זאת היתה הישיבה הראשונה של התא הגאה  ודנו על פעילויות שונות שאפשר לעשות, אכלנו אוכל טעים (סושי, מוקפץ טבעוני , או צמחוני, לא זוכרת, ואפילו הספקתי לטעום מהתפוחי אדמה לפני שכולם התחילו לדחוף לשם את המזלגות שלהם ויין מעולה שצילמתי כדי לקנות, ברגע שיהיה לי כסף) ואני הרגשתי סוף סוף שיש פה קהילה.

הפתעתי את עצמי בזה שהייתי מאוד פעילה בשיחה, מה שבדרך כלל לא קורה. כנראה שהרגשתי שם ממש בנוח. הייתי הלא סטודנטית השניה שם, כל היתר היו סטודנטים, ובהתחלה הרגשתי מוזר קצת, אבל זה עבר מהר מאוד. 

ממפגשים קודמים מהסוג הזה, בעיקר בת"א, אני רגילה שבאים אליהם כל ה"מוזרים" (לא לצעוק עלי, אני יודעת שאפשר להגיד גם עלי שאני מוזרה), אבל הפעם היו שם אחלה חבר'ה, הומואים ולסביות, שרוצים לשנות. מעניין מה ייצא מזה במהלך השנה, כי נראה לי שכשמתחילים ממש הלימודים כולם שוקעים ופתאום לאף אחד אין זמן. אבל עלו שם כמה רעיונות ממש מגניבים, שאם רק חצי מהם יתממשו, זה יהיה מגניב בהחלט. ואפילו היתה שם אחת ששמתי עליה עין.. עכשיו רק לברר אם היא פנויה. 

היום הייתי חצי יום במיטה, אחרי לילה נוראי. מה שנתן לי אנרגיות להתחיל את היום היה טלפון ממטה הבחירות של שלי יחימוביץ, שמי שדיברה איתי שם נתנה לי משימה קצת יותר משמעותית מלהגיב בפייסבוק. סוף סוף אני לוקחת חלק יותר פעיל וזאת הפעם הראשונה שאני אשכרה הולכת לעשות משהו אקטיבי כדי שמי שאני רוצה שינצח באמת ינצח. זה באמת הכניס לי ים אנרגיות, כי אני באמת רוצה שנשבור שיא וסוף סוף תהיה יו"ר שנבחרה פעמיים. 

ובלי קשר, אני מאוד מזדהה עם הדרך שלה והכל.  ופעם ראשונה גם שאני אלך להצביע בפריימריז. כמה טוב להיות פעילה ולא רק לקרוא על זה בעיתון. 

ואם כבר בחירות, מחר הבחירות המקומיות וזאת הפעם הראשונה שאני הולכת להצביע בבחירות מקומיות כלשהן. עד עכשיו פשוט לא יצא לי או שלא היה לי חשוב מספיק, לא יודעת. אני בהחלט מקווה שראש העיר הנוכחי סוף סוף יעוף מפה. 

הדירה שלי במצב איום. פשוט אין לי כוח או חשק לסדר. גם הרגל עושה לי בעיות ביומיים האחרונים, אז בכלל זה גוזל ממני המון אנרגיות. אני צריכה לבדוק את זה, אבל מפחדת. אבל עדיף שאני אבדוק את זה עכשיו. יכול להיות שזה בכלל פשוט דלקת ברצועה ולא משהו מעבר לזה.

הפרוייקט הגדול והמעיק שלי לקראת סיום סוף סוף. נשארו לי עוד איזה 9 טקסטים לכתוב וזהו, אני מקבלת את הכסף. שהולך ישירות לשכ"ד. נראה לי שזה גם יפנה לי המון אנרגיות, כי כבר ממש נמאס לי ממנו. אני עושה אותו מאז שעברתי לפה. לקח לעתיד: לא לקחת פרוייקטים כאלו גדולים.  בעיקר לא כשזה על אותו נושא וטקסטים כאלו ארוכים.

בנתיים שתי הלקוחות האחרות שלי, ששתיהן הגיעו דרך הפייסבוק, מרוצות ואני מקבלת מיילים שכיף לקרוא כל פעם. זה בהחלט מעודד. 

זהו, אני הולכת לכתוב ולנוח. מחר אחרי הבחירות אני אשתלט פה על הדירה.