אני פשוט צריכה לעשות בדיקות דם. יש מצב גדול שזה בסך הכל הבלוטה שיצאה מאיזון.
חשבתי על זה אתמול בהתקף געגוע נוסף וזה הרגיע אותי. זה לא אני. זאת הבלוטה. כי אחד התסמינים של זה זה התקפי דיכאון ורגשות עזים.
אולי אם הייתי לוקחת תרופות לא הייתי חווה את כל זה. אבל אני לא לוקחת, מעדיפה לחוות דברים, גם אם הם רעים, מאשר להרוג משהו בגוף שלי שעדיין מתפקד.
אמרתי לבחורה ההיא שמעניינת אותי שאני נוסעת למרכז והצעתי לה להצטרף אלי לפול. המשחק, לא המאכל. היא אמרה שדווקא בסופ"ש זה הזמן היחיד שהיא לא באזור הזה. חבל. כי ממש בא לי לראות אותה במציאות.
בא לי גם לצאת לאיזו מסיבה שיש בשבת. הייתי אמורה לצאת שבת שעברה כשהייתי במרכז ובסוף לא. אבל השבת גם קבעתי עם בעלי הבית שלי ככה שיש יותר סיכוי שאני באמת אצא לשם. למרות שאני לא בטוחה עד כמה זה טוב שאני אצא למקום הספציפי הזה.. אבל מילא.
ייאללה עפתי להתקלח. סופש נעים שיהיה.
עריכה: איזה בעסה. בסוף דודים שלי לא אוספים אותי. עכשיו אני לא יודעת מה לעשות. מצד אחד אני מוכנה ליציאה, כבר קבעתי תוכניות ומצד שני.. קצת בא לי להשאר בבית. נו מה עושים?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
