כשאת נפגעת את תוקפת. לא חדש. נכון שלא ביקשת, אבל יש צורה להתנהג. ואין טעם שתמחקי שום דבר, חסמתי אותך שם ואני במילא לא רוצה קשר איתך יותר. קוראת ומתעדכנת כי מעניין אותי וחוץ מזה כלום. גם ההודעה ההיא שכתבתי במקום ההוא- כן זאת אני שכתבה את זה, נכתבה בשניה של חולשה.
וזה הכל. לא יודעת אם תקראי את זה כי שיניתי מספר בלוג, אבל זה גם לא ממש מעניין אותי. וזה קצת עצוב שאת שוב בוחרת לדבר איתי דרך בלוגים.
היום קמתי ממש בקושי, אחרי שדיברתי עד ממש מאוחר עם הבחורה שמעניינת אותי. זה מפחיד אותי, כי מצד אחד אני לא מרגישה ממנה כלום ומצד שני, יש לי תחושה חזקה נורא שיקרה בנינו משהו. תחושה כזאת שאי אפשר להסביר. ואני לא רוצה להגיד לה שהיא מעניינת אותי, כי אני בעצמי לא בטוחה מה הולך איתי עדיין. היא מעניינת, לא סתם השתמשתי במילה הזאת. אתמול ממש רציתי לנשק אותה והצטערתי שאני לא שם, כי זה בטוח כבר היה קורה. אבל אני צריכה לעצור את עצמי חזק. לא בא לי עוד סיפור כזה. היה לי מספיק.
גם איפשהו במהלך השיחה הרגשתי שאין לי מה לתרום ממש לשיחה, אז בעיקר נתתי לה לדבר. משהו שהיא דיי טובה בו. ושמתי לב לאיך היא משווקת את עצמה. ולא יודעת אם זה מצא חן בעיני או לא. ואם אין שם כלום, למה לה לשווק את עצמה?
מפחיד אותי מאוד. גם מפחיד אותי שעד שאני אדבר כבר יהיה לה משהו, למרות שלא נראה שזה מה שיהיה. טוב, אם זה צריך לקרות זה יקרה. אני לא לחוצה גם ככה. רק מפחדת להתאהב שוב סתם.
אין לי מושג למה אני עדיין בבית, רציתי להיות במשרד הפנים בשעה הזאת, אז כדאי שאני אלך להתארגן על עצמי, כי היום אני גם צריכה לעשות כמה סידורים ולהפגש עם מי שעוזר לי פה עם הדברים בדירה כדי להביא לו צ'קים לעוד שנה. זה כל כך מרגיע שאני עוד שנה במקום הזה.
המזג אויר הזה מטריד אותי. אנחנו לא אמורים להיות בחורף? גשם שלג קור רוחות כאלו? נו, שיגיע כבר החורף כדי שנגיע לקיץ!
שבוע טוב לכולם.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
