לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה

החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

חיה כמו שאני רוצה לחיות.


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2014    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2014

הגיע הזמן


לחשוב על עצמי. מה אני אוהבת? מה אני רוצה? לא רק בזוגיות. 

 

נכון, חתמתי פה על עוד שנה. עוד לפני שבכלל נגמר לי החוזה המקורי. וטוב לי פה. אבל מרגישה כבר יותר מידיי שגרה. רוצה איזה משהו חדש. 

 

לא מתה על העובדה שאני עובדת. אתמול לימדו אותי משהו חדש בעבודה. והיתה משמרת מוזרה. חצי משמרת בכלל עבדתי על משהו שלא הייתי אמורה לעבוד עליו. ולא הבנתי למה נורא קשה לי. 

 

מעניין כמה ייצאו הפיצויים מהעבודה הקודמת. אני ממש סקרנית. בכל מקרה החודש אני אגלה. ואני מקווה שאני לא אצטרך להוציא את כל הכסף על טיפולי שיניים כי זה ממש יבאס אותי. 

 

מרגישה שהעבודה הנוכחית שלי לא מאתגרת אותי כמו העבודה הקודמת שלי. אם כבר להיות שכירה, אולי עדיף במשהו שמאתגר אותך ולא במשהו שאת כל היום חוזרת על עצמך כמו תוכי. הבעיה שפה באמת אין הרבה אופציות. ומתאים לי שזה במשמרות שאני קובעת לעצמי. 

 


 

אתמול הלכתי לעבודה ברגל וחשבתי לעצמי. דיברתי לעצמי בראש. שאלתי את עצמי- האם יש מקום אחד בחיים שהוביל אותך למשהו לא טוב? תחנה אחת בחיים שלך שאת מצטערת עליה? לא, אין. כל מקום שהייתי בו וכל מה שחוויתי היה לטובה והיה עם האנשים הנכונים ובזמן הנכון. אז אמרתי לעצמי מה נסגר איתך. יש לך אינטואיצות מטורפות, כל מה שאת אומרת קורה, אין מקום בחיים שלך שאת לא מרוצה ממנו עד עכשיו, אז בטוח שהחיים יובילו אותי למשהו טוב. אז מה הפחד הגדול לשחרר אותה? בשביל מה אני צריכה את הדמות הזאת שתלווה אותי? אני מסתדרת מצויין לבד. אני כבר לא צריכה מישהי שתציל אותי. גם אם תהיה לי עוד אכזבה- יש לי את כל הכלים להתמודד עם זה. יש לי חברות מדהימות שהוכיחו את עצמן ואלוהים יודע מה הייתי עושה בלעדיהן. אז ממה אני מפחדת? 

 

אז אחרי העבודה נכנסתי לצ'ט. אותו צט שהכרתי בו את הבחורה שמעניינת אותי. ודיברתי שם עם חיילת בקבע. ישר וידאתי שזו לא איזו חיילת בקבע אחרת שאני מכירה, וקבענו שנדבר שוב היום כי בגלל שהיא בקבע בתפקיד רגיש אין לה פייסבוק או כל אמצעי תקשורת וירטואלי כלשהו. קצת נשמע לי חשוד כי זה צט ואי אפשר לדעת אם להאמין, אולי זה בסוף גבר, אבל היא תוריד סקייפ ונראה. עד עכשיו אמרתי לעצמי שאין מצב שאני יואת עם חיילת, כי אני לא מבינה מה היא עוברת שם ואני לא באמת יכולה לתמוך בה. אבל אחרי ה"טירונות" שהחברות שלי עשו לי בזמן שהן היו חיילות אני קצת יותר מבינה. וגם מתאים לי משהו קצת פחות אינטנסיבי עכשיו. אולי בגלל זה אני לא רוצה להכיר מישהי מהעיר שלי. זה יהיה מאוד אינטנסיבי ולחוץ ולא הא לי. בא לי משהו רגוע. נורמלי. 

 

זהו. יום כתום שיהיה. :-)

נכתב על ידי , 7/1/2014 10:06   בקטגוריות גאווה, פילוסופי, אהבה ויחסים, אופטימי, שחרור קיטור  
הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט



כינוי: 

בת: 41




21,943
הבלוג משוייך לקטגוריות: 30 פלוס , פילוסופיית חיים , גאווה
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לnoga27 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על noga27 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)