החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

כי בא לי קצת לצאת מהבועה של עצמי ולכתוב על דבר מטריד ביותר. 

נכון, המסתננים האלו לא צדיקים תמימים. חלקם רק עושים כאילו הם פליטים, חלקם באמת פליטים. הם עובדים בעבודות שאף אחד לא מוכן לעבוד בהם. בשטיפת כלים למשל. במסעדות פרטיות, לא רשתות חזיריות כמו רשתות בתי הקפה הגדולות למיניהן, משלמים טוב. אני יודעת כי עבדתי בזה איזו תקופה. בגלל זה אגב, אני שונאת לשטוף כלים. משלמים 25 ש"ח לשעה.

אחת הפעמים הבודדות שהסכמתי עם מירי רגב, היתה כשהיא הציעה להוסיף את העבודה הזאת לעבודות המוכרות למועדפת. למה לא בעצם? למה שחייל משוחרר לא ילך לשטוף כלים? זה בהחלט הרבה פחות מסריח מלתדלק. והבונוס- ברוב המסעדות שמכבדות את עצמן יש הנחה כלשהי לעובדים, ככה שיש גם ארוחות. 

נכון, אני לא אוהבת אותם באופן אישי. אני די נגעלת כשאפריקאי או אריתראי מתיישב לידי באוטובוס. אבל לזרוק את כולם מפה חזרה, זה לא ריאלי. אין להם לאן לחזור. גם לפליטים האמיתיים וגם למתחזים. הארצות שלהם במלחמת אזרחים מטורפת. כנופיות פשע פשוט שוחטות אזרחים. להחזיר אותם לשם זה גזר דין מוות בטוח. 

כל אלו שצועקים לגרש אותם מפה, מזכירים לי את אלו שצעקו אי אז לגרש את היהודים מגרמניה, כי הם (אה, אנחנו) גונבים לגרמנים את העבודות. 

הבעיה היא לא באלו שנמצאים פה. אלו שנמצאים פה צריכים  להשאר פה. הבעיה היא איך מונעים מחדשים להגיע, שזה הנושא שבאמת צריך לדון עליו. ואיך משלבים את אלו שפה. כי למה הם פושעים? כי אין להם זכויות. הם אזרחים סוג ד. במקרה הטוב. חלק מאותם מעסיקים שבוכים עכשיו על השביתה ועל זה שאין מי שיעבוד פתאום, לא מהססים לנצל אותם ולרמוס את הזכויות שלהם, רק כי הם לא מודעים לזכויות שלהם ברוב המקרים. 

כי בתכלס, אם אלו לא יהיו פה, מי ילך לנקות שירותים במשרדים? אתם? קדימה, נראה אתכם.