בכל הדיבורים שהיו על סוף העולם שהיה אמור להיות, בגלל לוח שבט המאיה, אנשים לא שמו לב לדבר אחד קטן- הסיבה שבגללה שבט המאיה נכחד. רק כתבה אחת התייחסה לכך.
מסתבר, שלא סוף העולם הוא שהכחיד אותם, אלא חוסר ההבנה שלהם בחקלאות והרצון שלהם לגדול עוד ועוד. מה שהכחיד אותם, במילה אחת, היה- התירס. אותו תירס שגם היום מופיע בחצי מהמוצרים שאנחנו אוכלים- בצורת סירופ.
למי שלא יודע, וגם אני לא ידעתי את זה, מסתבר שכאשר מגדלים על אותה אדמה את אותו גידול במשך כמה שנים רצוף, האדמה מניבה פחות ופחות פרי, עד שמפסיקה להניב כליל. התנ"ך, מסתבר, הבין בחקלאות כאשר קבע את שנת השמיטה..
הם גידלו תירס בכמויות מסחריות כדי לענות על הצורך. גידלו וגידלו וגידלו עד שהאדמות התייבשו. כשהאדמות התייבשו בנו עליהם בניינים. ואז היה צריך למצוא אדמות חדשות, אז הלכו וכרתו יערות כדי לגדל במקומם עוד תירס וגידולים אחרים.
הדרישה הנוכחית לספק עוד ועוד דירות, מזכירה לי את סופו של שבט המאיה. מאחר שסיפוק הדירות האלו יהיה על חשבון שטחים קיימים, שכיום משמשים לגידולים חקלאיים, בגלל שזה פשוט.. הכי קל.
כל פעם שאני עוברת ליד שכונת בניינים ישנים, אני מצטערת שאין לי הון של כסף, כי אז הייתי עושה פינוי בינוי בבנינים האלו. אז נכון, יש תמ"א38, שלא ממש מזיזה להתחדשות העירונית.
קראתי על ראש עיר מסויים, לא זוכרת איזו עיר, שתכנן לבנות את העיר שלו מחדש, או לפחות חלק גדול ממנה. איך? הוא יבנה מספיק בניינים בפארק מסויים, יעביר אליהם תושבים מהאזור שאותו הוא רצה לחדדש, יהרוס את הבנינים הקיימים באותו אזור ויבנה מחדש. אז נכון שהלך הפארק, אבל פארק ניתן לשקם אחר כך.
נכון שיש בעיה של דיור. אבל הבעיה היא לא בדיור, היא באזרחים. במקום לחנך את האזרחים לא לקנות דירות במחירים בלתי שפויים, מטפלים במחירים. אבל זה פתרון זמני, כי הרי עוד 20 שנה הילדים של היום יהיו גדולים וירצו דירות משלהם.. ואז מה? עם תוחלת החיים שעולה, ההורים שלהם עדיין יחיו, כך שירושה לא תהיה בקרוב, לפעמים גם הסבים והסבתות עדיין יהיו בחיים. איפה יגורו כולם? שוב תהיה בועה של מחירים, ולא צריך להיות נביא גדול כדי לחזות את זה..
אז כל 20 שנה, מחזור גדילה של דור, נצמצם בשטחים הפנויים שלנו, שמשמשים כיום לחקלאות עד שבסוף לא ישארו שטחים לחלקאות. וכשלא יישארו שטחים לחקלאות, הכל יהיה מיובא או מהונדס. כמות המחלות רק תתעצם. החור באוזון יגדל. ויוקר המחיה ירקיע שחקים, בצורה כזאת שתגרום לכולם לתהות איך פעם חשבנו שיקר פה.
אבל מי חושב היום 20 שנה קדימה.. הרי המקסימום שחושבים הוא עד הבחירות הבאות, ועל איך גורפים בהן עוד כמה מנדטים.
הכתבה (הארוכה והמעניינת, יש לציין), למי שזה מעניין אותו. אם אין לכם כוח לקרוא את הכל, דלגו לסוף, לסעיף 7, שעוסק בבני המאיה.
http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3552039,00.html
בבלוג זה
בכל הבלוגים
