החולשה האמיתית היא לא להראות חולשה

איך שפקחתי עיניים ראיתי שיחה שלא נענתה והודעה שמבקשים להתקשר אלי בקשר למיטה שהזמנתי. קצת יותר מאוחר התקשרתי ואם לא יהיו בעיות, המיטה החדשה מגיעה מחר. 

מה שאומר- לילה אחרון על הזוועה הנוכחית, שהורסת לי תגב. 

מה שאומר- שמחר אם לא יהיו בעיות, גם כל מיני דברים אחרים יוצאים מהדירה שלי סוף סוף, כמו המקרר הישן שעד עכשיו תקוע לי בסלון, כי חיכיתי להובלה של המיטה כדי להוציא את הכל. 

רק שהכל יהיה בסדר מחר, כי המחשבה שסוף  סוף הדירה שלי תראה כמו דירה ולא כמו מחסן עושה לי טוב בלב. 

אתמול דיברתי עם חברה טובה על כל הדברים שמפריעים לי. וזה הקל עלי קצת. אמרתי לה את כל מה שאני רוצה לעשות ולא עושה, אלוהים יודע למה. אמרתי לה שאני מתבאסת שהתחביב העיקרי שלי זה המחשב, וכמה כבר אפשר לשבת מול המחשב. 

אז הגענו לדבר אחד שאני יכולה לעשות בלי להוציא אגורה. אני רוצה ללמוד להשתמש במקדחה. מעולם לא החזקתי אחת ביד, הגיע הזמן בגיל 30. אמרתי לה גם שכל פעם שאני רואה משטחי עץ כאלו, מהסוג שהסופרים מקבלים עליהם סחורה, אני חושבת מה אפשר לעשות איתם. אז אחרי שאני אלמד להשתמש במקדחה, כנראה באזרתו של האיש שעוזר לי פה עם הכל בדירה, אני אוכל לעשות דברים מגניבים. ומי יודע, אולי לאט לאט יתברר שיש לי כישרון חבוי לנגרות? מעולם לא נסייתי. הפעם הראשונה שהחזקתי פטיש ביד היתה בדירה בחיפה שתליתי בה תמונות. 

זה הקל עלי מאוד.

אתמול בקושי תפקדתי. יצאתי מוקדם מהעבודה וכל מה שרציתי היה לשכב במיטה ולא לעשות כלום. כמובן שלא עשיתי את זה ושוב מצאתי את עצמי מול המחשב. מה שגורם לי לרצות לכתוב פוסט על הרגלים. כי זה נהיה הרגל. 

זהו. 

עשתה לי שמח בלב הידיעה שמחר אני כבר כנראה אשן כמו שצריך..