זה מסוג הדברים שאני צריכה לעבוד עליהם.
כי אם היתה לי משמעת עצמית קצת יותר גדולה, הייתי מצליחה לקום בבוקר בשעה נורמלית, הסדנה שלי היתה מזמן כבר אחרי המפגש הראשון, לא הייתי עושה עניין כל כך גדול מדברים כמו לשטוף את הבית, או לשטוף כלים.
אחד הדברים הבודדים שמחזיקים אותי בעבודה שלי היא העובדה שלא צריך לקום בה בבוקר- כי זה בערב. וזה יותר נוח לי כי זה מאפשר לי לקום מתי שבא לי.
הקטע, שרוב הזמן אני באמת קמה מוקדם, בסביבות שבע בבוקר. אלא מה- שאני חוזרת לישון עד תשע. וזה כל פעם מעצבן אותי מחדש, כי רוב הזמן כשאני קמה אחרי שחזרתי לישון, אני קמה יותר עייפה ממה שקמתי כשקמתי בשבע בבוקר.
רק השבוע לפחות פעמיים קמתי בשבע בבוקר- ערנית ומוכנה להתחיל את היום, אבל נכנעתי לעצמי וחזרתי לישון. אז זה לא שאני לא מסוגלת בכלל לקום מוקדם. עובדה שבעבודה הקודמת שלי, שכן הייתי צריכה לקום בה בבוקר, היו פעמים שקמתי בשש כדי להיות בתשע בעבודה.
נראה לי שאני יודעת ממה זה נובע.
לקום בתשע מתקשר אצלי לתחושת חופש, כלומר- אם אני קמה בתשע אז אני בחופש. לקום בשבע בבוקר מתקשר אצלי לעייפות בסוף היום. כלומר- אם אני אקום בשבע, אז בוודאות אהיה עייפה כבר בתשע בערב, ואצטרך ללכת לישון מוקדם. ואז ציפור הלילה שבי מתעוררת וזועקת במחאה.
מעניין אם להקשרים האלו יש קשר למשמעת עצמית בעניין הזה. עכשיו קראתי כתבה ארוכה ומרתקת על משמעת עצמית, שאמרה בין היתר שמשמעת עצמית נגמרת באיזשהו שלב, ושיש "לתדלק" אותה.
והיא אמרה גם שמשמעת עצמית נוצרת גם על ידי הזדהות, וזו אחת הסיבות שבצבא מקדישים כל כך הרבה זמן למורשת קרב.
אחד הדברים שלדעתי יש בשפע לבחורה שאהבתי כל כך זה משמעת עצמית. תמיד קינאתי בה על זה. ועכשיו אני גם מתחילה להבין למה היה לה כל כך הרבה כוח עלי, למה הנוכחות שלה בחיים שלי, רק הנוכחות, בלי שום דבר מיני, היתה חשובה לי כל כך. היא פשוט גרמה לי להזדהות איתה- וברמה עמוקה כל כך, שהרגשתי כאילו בעבר שלנו חווינו את אותן חוויות רגשיות, רק באירועים פיזיים אחרים. ומשהו מהכוח הזה חילחל אלי. וזה, אולי, למה אני אומרת שהיא הצילה אותי. בזכות הכוח הזה, שגרם לי להאמין יותר בעצמי ולהבין שאני יכולה.
וכבר לפני כמה זמן הגעתי למסקנה שהזדהות יוצרת התאהבות ובגלל זה, בשיחה הראשונה עם בן/בת זוג פונטציאלים מנסים למצוא כמה שיותר תחומים משותפים. לא רק כדי שיהיה מעניין לדבר, אלא גם כדי ליצור הזדהות.
וכבר הגעתי למסקנה לפני שנה בערך, שכריזמה נוצרת דרך הזדהות, כי כשאנחנו מזדהים עם מישהו, הצד שמזדהים איתו פתאום נראה לנו בעל כוח גדול הרבה יותר משלנו.
אז מכיוון שאני נוסעת בספונטניות למרכז ביום חמישי בבוקר, החלטתי לקחת את הימים האלו כדי להתאמן על להפסיק לחזור לישון אחרי שאני מתעוררת, גם אם זה אומר שאהיה עייפה בשעה מוקדמת.
מקווה שאצליח.
לילה טוב לכם.